למה ב' המאורות הגדולים נאצלו ביום הרביעי ולא בשבת ? המלכות נאצלה ביום ג' מבחי ת"ת ונתקנה ביום ד' מבחינת נצח וסיום של מרכבה עילאה. הנצנים נראו בארץ (מלכות נאצלה) עת הזמיר הגיע (המלכות נתקנה). ההבדל בין נאצלה לנתקנה הוא כמו ההבדל בין ת"ת לנצח. ת"ת הוא סיכום של ימין ושמאל דראש כלומר סיכום
שאלה מדוע ביום הרביעי לבריאה.. שהוא כנגד ב' המאורות הגדולים מקבלים את כל האורות? -( כמו ספירת חכמה מצד העליון) לכאורה לפי סדר ימי השבוע היה אולי צריך להיות ביום השביעי אני מנסה להבין את הכלל.. למה זה דוקא ביום הרביעי- האם בגלל שזה בחי"ד של ד' בחינות דאור ישר.. עד.שמגיעים למלכות.? אבל לפי ימות
שאלה למדנו בתיקוני הזוהר מאמר מרכבת יחזקאל עמ מ"ח. שששת ימי החול( חג"ת נה"י), הם סתומים. . והם מתברכים רק כשמגיעה השבת( מלכות ) ( ע"פ הופכיות כלים ואורות) . איך מתברכים / מוארים ששת ימי החול בדיעבד?( כי. הרי 6 ימי החול .כבר.חלפו.. וששת ימי החול של. שבוע הבא, לא היו הגורמים שבנו את.המלכות(
שאלה לפי החוק של הופכיות כלים ואורות כאשר המלכות דמלכות ( ל"ב האבן) תושלם בעתיד..אז יתגלה בכתר אור יחידה. ( בגלגלתא) ..וכל זמן שזה לא קורה.. כאילו גלגלתא חסרה את אור יחידה .. אז האם האור הזה של יחידה הוא לא נחשב תוספת שהיתה חסרה בעליונים, ולא היתה. בקביעות? או שזה לא כך.. וזה רק
שאלה בעבר..הרב הביא משל על בנין בן 4 קומות.. שכל העבודות.השחורות/ (התגברוית) עושים בקומה התחתונה של הבנין.( חדר מכונות/אשפה וכו )( משל לעולם עשייה) . וכל הרווחים וההנאות מתקבלים רק בקומות הגבוהות..( עולם אצילות). איך זה מסתדר שאנו לומדים כאן.. שבמקומות של מעל החזה.. יש שלמות וקביעות . ואין שום תוספת אור.. וכל התוספות והריבוי
שאלה ידוע שיסוד הוא צר ואריך.. ( צר בחסדים.. ואריך בחכמה) - האם זה מתייחס רק למצב קטנות.? כי הרב בדרשה של אושפיזין יוסף אמר שליוסף יש גם חכמה וגם חסדים תשובה; בקטנות הוא צר ואריך. מקור היסוד הוא מע"ב אבל לא רוצה להנות מהחכמה. הוא "נחבא אל הכלים" לכן הוא לא נשבר וממנו מתחיל
שאלה: מה ההבדל בין מ"ן דנוקבא למ"ן דאמא? האם נכון שמ"ן דאמא שעולה ( לאו"א..) מתפקדת כמו זכר. ולכן יכולה לקבל/ להעביר אורות אבל אם המ"ן בא מהנוקבא עצמה בלתי אפשרי שתקבל אורות כי אז תהיה שבירה. אם המ"ן דאמא בא היסוד. אז למה לא לקרוא לזה בשם האמיתי.. מ"ן דיסוד.. למה השם מ"ן דאמא?.
שאלה בד"כ לומדים שכאשר פוגמים.. יש נפילה של המדרגה.. השכינה בגלות יורדת לבי"ע וכו וכשיש תיקון שכינה חוזרת לאצילות- משמע עולה (למקומה. ולכן למה לומדים מחטא אדם הראשון . וכל שאר 7 הדורות שחטאו גרמו להסתלקות השכינה מעלה ב7 רקיעים ומאברהם אבינו 7 דורות עד משה רבינו עשו תיקון והורידו את השכינה למקומה. והרי לכאורה
שאלה בד"כ לומדים שכאשר פוגמים.. יש נפילה של המדרגה.. השכינה בגלות יורדת לבי"ע וכו וכשיש תיקון שכינה חוזרת לאצילות- משמע עולה (למקומה. ולכן למה לומדים מחטא אדם הראשון . וכל שאר 7 הדורות שחטאו גרמו להסתלקות השכינה.מעלה ב7 רקיעים ומאברהם אבינו 7 דורות עד משה רבינו עשו תיקון והורידו את השכינה למקומה. והרי לכאורה היה
שאלה מדוע השבירה הייתה מהגדול לקטן כלומר הדורות הראשונים הגדולים היו חייבים להעלם מבחי' הולך ופוחת הדור. אבל התיקון הוא מהקטן לגדול. מבחי' הספירות מדוע התיקון מתחיל מהוד לאחר מכן גבורה. תשובה ככל שאדם גדול יותר כאשר הוא נופל הוא נופל למטה יותר זה העקרון שהוא מסביר בתע"ס חלק ז' וגם בתעס חלק יג'
