שאלה
מדוע ביום הרביעי לבריאה.. שהוא כנגד ב' המאורות הגדולים מקבלים את כל האורות? -( כמו ספירת חכמה מצד העליון) לכאורה לפי סדר ימי השבוע היה אולי צריך להיות ביום השביעי
אני מנסה להבין את הכלל.. למה זה דוקא ביום הרביעי- האם בגלל שזה בחי"ד של ד' בחינות דאור ישר.. עד.שמגיעים למלכות.?

אבל לפי ימות השבוע זה פחות מסתדר. (שבספירת נצח (הרביעית) מקבלים כל האורות)
אז איך זה מסתדר ביחד?
בתודה מראש

תשובה
זו שאלה מהזוהר מהקדמת ספר הזוהר- אות ע"ה ( רצ"ב צילום)

המלכות נאצלה ביום ג' מבחי ת"ת ונתקנה ביום ד' מבחינת נצח וסיום של מרכבה עילאה.
הנצנים נראו בארץ (מלכות נאצלה)
עת הזמיר הגיע (המלכות נתקנה).
ההבדל בין נאצלה לנתקנה הוא כמו ההבדל בין ת"ת לנצח.
ת"ת הוא סיכום של ימין ושמאל דראש כלומר סיכום של חסדים מכוסים.
נצח הוא התחלה של חסדים מגולים.
כיוון שעיקר התייחסות למלכות הוא מצד מה היא משיגה לכן היא נתקנה ביום רביעי שהוא תחילת הגילוי.

כיוון שתחילת החסדים המגולים הוא בספירת נצח כנגד יום ד'. שני המאורות היו נאצלו ביום רביעי.

תגיות
ב' המאורות הגדולים
יום רביעי
ניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע