שלום הרב
הרב אמר בשיעור בנושא הקדיש ( הקדמת תיקוני זוהר- מרכבת יחזקאל אות שכ"א) שבתפילה עמידה בלחש היא בבחינת ממטה למעלה.
ואילו תפילת השליח ציבור היא בקול. . בגלל שכולם באחדות . אודה אם אפשר להסביר מה. הקשר בין. האחדות.. שאפשר לומר בקול..שזה גילוי
. . והאם הקול הוא בבחינת ממעלה למטה ..
בתודה מראש
תשובה
המקור הוא הקדמת תיקוני. זוהר אות שכ"א
זמ"ש הצדיקים בתפילתם מעלים את תפילתם של ישראל
צהריים טובים.
השיטה של הרבי זצ"ל הייתה לנצל שאלות פשוטות כדי לענות עליהם בעומק ולהרחיב את הבנת התורה.
תשובה:
בכל מקום בזוהר ובכתבי הארי ז"ל.
קול נקרא ז"א מבחי הזכר.
דיבור נקראת מלכות מבחי נקבה.
על תפילה חנה נאמר "וקולה לא ישמע", כלומר תפילה בלחש מבחי נקבה כי דיבור מורה על צמצום של מס אותיות.
הקול הוא שורש הדיבור המורה על ריבוי כי ממנו יוצאים כל הדיבורים.
למשל:
מלכות דאצילות מורכבת זכר ונקבה.
א. מבחי' הזכר שבה שהוא חסדים בלי צמצום הוא חוצה את הפרסה ויורד לבי"ע זהו השורש לכל קיום ההלכות שהזמן גרמא כי בבי"ע יש טוב ורע מבחי הזמן נקרא יום ולילה.
ב. מבחי' הנוקבא של נוקבא דאצילות שהיא גבורות הפרסא בסיום האצילות מגבילה אותה והיא אינה יורדת לבי"ע.
זהוא השורש שהנשים פטורות מכל המצוות שהזמן גרמא.
הנשים נשארות באצילות מבחי רשות היחיד לכן תפילה בלחש היא על כל יחיד כידוע שתפילת שמונ עשרה היא האצילות.
מבחי הקול וחסדים הוא כולל בתוכו את כל הדיבור לכן אין עליו צמצום והוא יורד לבי"ע.
נ"מ שתפילת היחיד בלחש באצילות יותר משובחת מתפילת רבים בבי"ע.
אבל רק בתנאי אחד שתפילת היחיד באצילות למען הכלל.
אכן הקול הוא מבחי ז"א וחסדים לכן הוא מתפשט ממעלה למטה מאצילות לבי"ע.
אבל מבחי לחש נשאר באצילות הנצחי שאינו מצוצם בזמן לכן נשים פטורות ממצוות הקשורות בזמן.
בנצחיות של אצילות אין צורך לתקן את מישור הזמן.
כל טוב
ש"ש ומבורך
השאר תגובה