שאלה
בעבר..הרב הביא משל על בנין בן 4 קומות.. שכל העבודות.השחורות/ (התגברוית) עושים בקומה התחתונה של הבנין.( חדר מכונות/אשפה וכו )( משל לעולם עשייה)
. וכל הרווחים וההנאות מתקבלים רק בקומות הגבוהות..( עולם אצילות).

איך זה מסתדר שאנו לומדים כאן.. שבמקומות של מעל החזה.. יש שלמות וקביעות . ואין שום תוספת אור.. וכל התוספות והריבוי הם רק מטבור ולמטה.( עולמות בי"ע) .
אז מה הכוונה שלמדנו על הרווחים באצילות? שהרי רווח נשמע כמו תוספת לקיים..על מה שהתחתון התגבר

והאם הכוונה לרווח שעוברים רק אורות בדרך מעבר..? . האם יש בזה הנאה כל שהיא לעליונים?.. או שאין? כי זה רק דרך מעבר ( כמו דוור שמעביר חבילה. ולא נהנה מתכולתה).

תשובה
טעמים מבחי או"א הם תמיד בשלימות האור המאיר עד הטבור (טוב אור) והם מבחי' צמצום א'.
כל משמעות המ"ן זה עבור גדלות מבחי צמצום ב'
המ"ן מנשמות הצדיקים הוא על הצורך לחכמה לכן הם עולים לזו"ן ומשם לישסו"ת.
ישסו"ת מתחבר עם או"א שנשארים בחפץ חסד.
כיוון שאין להם מילוי החכמה הנדרש לזו"ן לכן ביחד עם ישסו"ת הם עולים לא"א וממשיכים משם את הצורך לגילוי הארת חכמה עבור נשמות הצדיקים שהעלו מ"ן.
אבל כיוון שאו"א תמיד נשארים בחפץ חסד המילוי הזה (של חכמה) רק עובר דרכם והוא אינו משנה טבעם ונשארים בחסדים מכוסים מחכמה.
כל מה שההורים או הצדיקים עושים זה רק עבור הילדים או התלמידים.

 

תגיות
טעמים
או"א
עליית מ"ן
דרך מעבר
הארה בעליונים
חסדים מכוסים
תוספת הארה
הופכיות כלים ואורות
קטנות וגדלות
אצילות