סיכום תע'ס חלק ד אות א מאיזה מדריגה יש לנו יכולת להשיג את החכמה הזאת ומתוכה להבין את העוה"ז 30.6.26
השיעור ביסודות חכמת הקבלה, תוך התמקדות בשיטת *"שפת ענף ושורש"* וביכולת ההשגה האנושית של העולמות העליונים. מוסבר כי *השגת האדם* מתחילה רק מעולם *האצילות* ומטה, שכן שם נוצרו הכלים והספירות המאפשרים שימוש במילים ובמושגים. לעומת זאת, בעולמות שקודמים לאצילות, דוגמת* אדם קדמון,* קיימים אורות ללא כלים ולכן אין לנו דרך לתפוס אותם באופן ישיר. המציאות הגשמית נתפסת *כענף* המשתלשל *משורש* רוחני, כאשר הצורה המהותית נשארת זהה והשינוי מתבטא רק בדרגת עובי החומר. לימוד הקבלה נועד לחשוף קשרים אלו כדי לאפשר לאדם להתפתח מתוך *מודעות ותיקון *ולא מתוך סבל. שימוש המקובלים בתיאורים של העולמות הגבוהים ביותר נועד אך ורק כדי "*לשכך את האוזן"* ולתת רמזים על יסודות הבריאה.
כיצד שפת שורש וענף מאפשרת להבין מציאות רוחנית?
מדוע לא ניתן להשיג מדרגות שמעל עולם האצילות?
מה ההבדל בין דרך אחישנה לדרך בעתה בעבודה?
היום • 12:09
*כיצד שפת ענף ושורש מאפשרת לנו להבין מושגים רוחניים מופשטים?*
הרוחניות היא מושג מופשט לחלוטין שאינו תופס מקום, אינו מוגבל בזמן ואין בו מציאות של תנועה אלא מנוחה מוחלטת 1 more_horiz . משום כך, במציאות הרוחנית אין לנו מילים או אותיות כדי לבטא ולהגות מושגים אלו, שכן כל אוצר המילים שלנו נובע מהחושים המדומים והגשמיים של העולם הזה 2 more_horiz .
כדי לגשר על הפער הזה ולאפשר לנו ללמוד על העולמות העליונים, חכמי הקבלה משתמשים בשפה מיוחדת המבוססת על מערכת יחסים של "שורש וענף" (הנקראת גם "חותם ונחתם") 1 5 . שפה זו פועלת על פי העיקרון שלכל פרט קטן בעולם הזה (ה"ענף") יש שורש רוחני בעולמות העליונים 5 . השורש הרוחני הוא זה שפועל על הענף הגשמי ומשפיע על צורתו, קיומו, נטיותיו והתנהגותו 5 6 . חז"ל המחישו קשר הדוק זה במאמר: "אין לך כל עשב ועשב מלמטה… שאין לו מלאך ממונה עליו מלמעלה… ומכה אותו ואומר לו גדל" 3 .
שפת ענף ושורש מאפשרת את ההבנה המופשטת בכך שהיא לוקחת את השמות של ה"ענפים" (הדברים המוחשיים בעולם שלנו) כדי להצביע ולבטא דרכם את המציאות של ה"שורשים" בעולמות העליונים המיוחסים לאותם ענפים 5 . זהו למעשה יחס של משל ונמשל: המציאות, צורת הבריאה וההנהגות בעולם שלנו משמשות כ"משל" מוחשי כדי לרמוז לנו על ה"נמשל", שהוא ההנהגות המקוריות והרוחניות בעולמות העליונים 6 7 . באופן זה, תכונות נשארות זהות בצורתן, גם אם החומר שלהן משתנה בין העולמות (למשל, תכונת ה"תאווה" זהה בצורתה הבסיסית, אך בעולמות עליונים היא מתבטאת כקרבה וחיבור, ובעולם הזה כפירוד) 1 .
עם זאת, חשוב להדגיש שמערכת יחסים זו של שורש וענף קיימת רק מעולם ה"אצילות" ולמטה 8 more_horiz . הסיבה לכך היא שרק מעולם האצילות התגלו הספירות בתוך "כלים" (שיש בהם תיקון קווים, ימין ושמאל, חסד ודין), ורק מתוך אותם כלים יכולות להיווצר אותיות ומילים המאפשרות קשר והבעה 10 more_horiz . לעומת זאת, בעולמות שקודמים לאצילות (כמו "אדם קדמון"), אין כלים כלל אלא רק "אורות" מופשטים, ולכן אין שם מילים, ואין כל אפשרות להשתמש בשפת ענף ושורש כדי להשיג או לדמות את המציאות שבהם 10 more_horiz .
keep_pin שמירה בהערה
מדוע לא ניתן להשתמש בשפת ענף ושורש מעל עולם האצילות?
לא ניתן להשתמש בשפת ענף ושורש מעל עולם האצילות (כמו למשל בעולם "אדם קדמון") משום שבעולמות אלו המציאות מורכבת מ"אורות" מופשטים בלבד, ללא "כלים" 1 more_horiz .
היכולת שלנו להשתמש במילים ולהעניק שמות נובעת מקיומם של כלים. רק מעולם האצילות ולמטה החלו להיווצר 10 הכלים (10 ספירות), שמהם בהמשך השתלשלו כ"ב האותיות והשמות 2 4 . במקום שבו אין כלים, אין גם מילים, והדבר משול לשני אנשים שאינם רואים ושומעים זה את זה או לתינוקות שאין להם שפה, ולכן אין להם שום דרך לתקשר או להעביר מחשבות 4 .
בנוסף, בעולמות שקודמים לאצילות הייתה קיימת רק ספירה אחת בלבד של דין, ולכן אין שם שום הבחנה או שינוי צורה בין ספירה אחת לחברתה שיאפשרו לנו "אחיזה" או יכולת לדמות דברים 1 . רק בעולם האצילות נגלו 10 הספירות במבנה מתוקן של "תיקון קווים" (ימין, שמאל ואמצע, שהם חסד, דין ורחמים), וזאת בעקבות תהליך שבו ספירת המלכות עלתה והשתתפה בכל אחת מהספירות האחרות והפכה אותן לכלים 1 more_horiz . התלבשות זו של האורות בכלים היא למעשה תחילת ההשגה שלנו 2 .
כתוצאה מכך, לענפים הגשמיים שבעולם שלנו אין שום יחס ישר למציאות של "אדם קדמון" ולמה שנמצא מעל עולם האצילות 6 . הקשר של "חותם ונחתם" (משל ונמשל או ענף ושורש), שבו המציאות בעולם שלנו משקפת את המציאות הרוחנית, מתחיל לפעול אך ורק מעולם האצילות ולמטה 7 . לכן, אין לנו את ה"כוח" (האמצעי) או את אוצר המילים כדי לדמות, להגות או להשיג את מה שקודם לעולם האצילות בעזרת הענפים המוחשיים המוכרים לנו 6 8 .
keep_
מה ההבדל בין חומר לצורה בשפת ענף ושורש?
בשפת ענף ושורש, הכלל המרכזי הוא שהצורה נשארת זהה לחלוטין בכל העולמות, בעוד שהחומר הוא זה שמשתנה ממדרגה למדרגה 1 .
ניתן לחלק זאת כך:
הצורה: מבחינת הצורות, אין שום הבדל בין הצורה של תכונה מסוימת בעולם העליון (כמו עולם האצילות) לבין הצורה שלה בעולמות התחתונים יותר (בריאה, יצירה ועשייה) 1 . צורת התכונה שומרת על מהותה הזהה לכל אורך השתלשלות העולמות 1 .
החומר: כל ההבדל בין המדרגות והעולמות השונים נובע אך ורק מהחומר 1 . בעולם האצילות, למשל, החומר הוא "כולו טוב", בעוד שבעולם העשייה שלנו (העולם הזה) החומר הוא "רובו רע" 1 .
המקורות ממחישים הבדל זה באמצעות תכונת התאווה: התכונה או הצורה הבסיסית של ה"תאווה" שווה בכל המדרגות (מאצילות ועד לעשייה) 1 . אולם, בשל ההבדל העצום בחומר, הביטוי שלה משתנה מקצה לקצה: בעולם האצילות, שחומרו כולו טוב, התאווה פועלת כ"עץ חיים" (כלומר תאווה של חיבור וקרבה), ואילו בעולם הזה, התאווה מתבטאת בצורה שיוצרת הפרדה ופירוד מוחלט 1 .
באופן זה, שפת ענף ושורש יכולה להתקיים: הענף הגשמי בעולם שלנו מחובר לשורש הרוחני בעולמות העליונים משום שהם חולקים את אותה צורה בדיוק, אף על פי שהחומר המרכיב אותם שונה מהותית 1 .
כיצד המעבר מצמצום א' לצמצום ב' משפיע על שפת הענפים?
המעבר מצמצום א' לצמצום ב' הוא למעשה התנאי המאפשר את קיומה של שפת ענף ושורש ואת היכולת שלנו להשיג את העולמות העליונים ולתאר אותם במילים.
ניתן לראות את ההשפעה של מעבר זה בשני שלבים עיקריים:
1. מצב של צמצום א' (לפני שפת הענפים): צמצום א' מאפיין את העולמות שקודמים לעולם האצילות, כגון עולם "אדם קדמון" 1 2 . במצב זה המציאות פועלת על פי "מידת הדין" המוחלטת, והייתה קיימת רק ספירה אחת של דין ללא כלים או הבחנות 2 3 . מכיוון שאין לנו שום קשר או יכולת תפיסה של מידת הדין כפי שהיא מופיעה שם, לא ניתן להשתמש בשפת הענפים וביחסי חותם ונחתם כדי להשיג את צמצום א' 1 2 .
2. המעבר לצמצום ב' (תחילת שפת הענפים): המעבר לצמצום ב' מתרחש בעולם האצילות. תהליך זה קורה כאשר כוח הדין (ספירת המלכות) עולה, משתתף ומתערבב בתוך כל אחת מהספירות האחרות (מה שנקרא גם שיתוף מלכות בבינה) 3 4 . מעבר זה משפיע על שפת הענפים באופן דרמטי ממספר סיבות:
יצירת מבנה האדם ושם הוי"ה: כל המבנה של האדם וכל ההתהוות של המציאות כפי שאנו מכירים אותה (כולל שם הוי"ה) שייכים אך ורק לצמצום ב' ולמטה 2 . מכיוון שהענפים בעולם שלנו נוצרו תחת חוקיות זו, הם יכולים לשקף רק את השורשים שפועלים באותה חוקיות של צמצום ב' (מעולם האצילות ולמטה) 1 2 .
הפיכת אורות לכלים: עליית המלכות בכל ספירה וספירה הפכה את האורות המופשטים לכלים מוגדרים בעלי קווים של ימין ושמאל (המאפשרים שילוב של חסד, דין ורחמים) 3 5 .
הופעת הדיבור: רק בזכות אותם כלים שנוצרו בצמצום ב' וגילוי עשר הספירות המלאות, יש לנו את היכולת "לדבר", שכן מהכלים הללו נמשכות האותיות, השמות ושפת הענפים עצמה 5 6 .
לסיכום, צמצום ב' הוא זה שייצר את "תיקון הקווים" ואת הכלים בעולם האצילות, והוא זה שמאפשר לענפים הגשמיים בעולם שלנו (המבוסס אף הוא על צמצום ב') לשמש כמשל לשורשים הרוחניים 2 more_horiz . בלעדיו היינו נותרים במציאות של אורות מופשטים (צמצום א') שאין לנו כל כלי, מילה או יכולת להשיג 1 2 .
keep_
מהו תפקידו של המלאך המכה בעשב ואומר לו גדל?
תפקידו של ה"מלאך" המכה בעשב משמש בחכמת הקבלה כמשל מרכזי למערכת היחסים שבין השורש הרוחני לענף הגשמי.
על פי המקורות, המלאך מסמל את השורש הרוחני הנמצא בעולמות העליונים (מעולם האצילות ולמטה), בעוד העשב מסמל את הענף הגשמי הקיים בעולם הזהlock 1 . תפקידו של המלאך הוא לדחוף, להניע ולפתח את הענף ברמה התמידית 1 lock.
הפעולה שבה המלאך "מכה" בעשב ואומר לו "גדל" משמעותה שהשורש הרוחני אינו נותן מנוחה לענף הגשמי עד שהענף יתפתח, ישתווה אליו ויחזור להיות באותה צורה כמו המלאך עצמו 1 . מכיוון שהשורש הוא המקור שממנו נבע הענף, השורש מכיר היטב את כל תכונותיו ויודע במדויק למה הענף זקוק כדי לגדול ולהגיע לשלמות 2 .
תפקיד זה של המלאך ממחיש את שתי הדרכים שבהן האדם (שהוא הענף) יכול להתפתח ביחס לשורשיו הרוחניים:
דרך "אחישנה": כאשר האדם פועל מתוך הכרה ומודעות לשורשיו הרוחניים, הוא מבין מה נדרש להתפתחותו ופועל מרצון כדי להתחבר אליהם בצורה נכונה 2 lock.
דרך "בעתה": כאשר האדם אינו עובד במודעות ומתעלם משורשיו, ה"מלאך" עדיין ימשיך לדחוף אותו להתפתח, אך הדבר ייעשה דרך אותן "מכות" – כלומר, ההתפתחות תגיע מתוך חוסר ברירה, דרך לחצים וייסוריםlock 2 .
מטרת הלימוד של חכמת הקבלה היא להכיר את אותם שורשים, כדי שהאדם יוכל לשתף פעולה עם תהליך הגדילה הזה מרצון (בדרך של אחישנה), ולא יזדקק לדחיפה של מכות וייסוריםlock 3 .
keep_pin שמירה בהערה
copy_all
thumb_up
thumb_down
כיצד מתבטא הקשר בין עולם האצילות לעולמות שמתחתיו (בריאה, יצירה ועשייה)?
הקשר בין עולם האצילות לעולמות שמתחתיו (בריאה, יצירה ועשייה) מתבטא בראש ובראשונה כמערכת יחסים של "חותם ונחתם"lock. משמעות הדבר היא שכל הפרטים, המציאות וההנהגות הנמצאים ב"חותם" (עולם האצילות), מועתקים ועוברים בשלמותם אל ה"נחתם" (עולם הבריאה, ומשם ליצירה ועד לעולם העשייה שבו אנו חיים) 1 2 .
מנגנון השתלשלות זה פועל על פי שני עקרונות מרכזיים:
זהות מוחלטת של ה"צורה": בכל העולמות מאצילות ולמטה, הצורה והמהות של כל תכונה נשארות זהות לחלוטין ואין ביניהן שום הבדל 2 3 . כל ענף המצוי בעולמות התחתונים שומר על תבנית השורש שלו במדויקlock.
הבדל ב"חומר" בלבד: ההבדל היחיד בין המדרגות של העולמות השונים נובע מאיכות החומרlock 3 . בעוד שעולם האצילות עשוי מחומר שהוא "כולו טוב", החומר בעולמות התחתונים הולך ומשתנה, עד שעולם העשייה מורכב מחומר שהוא "רובו רע" 3 . למרות שינוי החומר, העתקת הצורה הזהה מאפשרת לענף ללמד אותנו על שורשוlock.
כמו כן, הקשר בין העולמות מתבטא ביחס שבין תכנון לפעולה מעשית. המקורות ממשילים זאת לקשר שבין מנהל עבודה לפועל: עולם האצילות מתפקד כמעין "מנהל עבודה" הנותן את ההוראות (שהן ה"עשרה מאמרות"), ואילו עולם הבריאה והעולמות שמתחתיו (הנמצאים מחוץ לאצילות) משולים ל"פועל" המבצע את הפעולה בפועל 4 .
הודות לקשר הדוק זה, כל פרטי הבריות שאנו פוגשים בעולם הזה – החל מעצם קיומם וכלה באופני הנהגתם והתפתחותם – נמשכים ומשתלשלים ישירות מאותן מערכות עליונות שבעולם האצילות 1 2 . קשר רציף זה הוא המאפשר לנו להשתמש בעולמות התחתונים כמשל כדי להשיג וללמוד על השורשים הרוחניים שבאצילות 1 .
keep_pin שמירה בהערה
copy_all
thumb_up
thumb_down
מילון ערכים- תע'ס חלק ד אות א מאיזה מדריגה יש לנו יכולת להשיג את החכמה הזאת ומתוכה להבין את העוה"ז 30.6.26
📍 שורש וענף: מערכת היחסים שעליה מבוססת ההשגה בחכמת הקבלה. על פי עיקרון זה, לכל פרט גשמי בעולם הזה (ה"ענף") יש מקור בעולמות העליונים (ה"שורש") שממנו הוא מקבל את חיותו, ואשר משפיע על צורתו, קיומו ותכונותיו 1 more_horiz . שפה זו מאפשרת לקחת שמות מהעולם המוחשי כדי לרמוז על העולמות העליונים 4 more_horiz .
📍 משל ונמשל: שיטת הלימוד שבה התופעות, ההנהגות והענפים הגשמיים שבעולם הזה משמשים כ"משל" מוחשי כדי להשיג וללמוד דרכם על ה"נמשל", שהוא השורשים הרוחניים וההנהגות המקוריות שבעולמות העליונים 2 more_horiz .
📍 חותם ונחתם: מתאר את מנגנון ההעתקה שבין העולמות השונים (מעולם האצילות ולמטה). בדומה לחותם שמטביע את צורתו, כל הפרטים והמציאות הקיימים בעולם העליון (ה"חותם") מועתקים ועוברים אל העולם התחתון (ה"נחתם"), תוך שמירה מלאה על צורתם 5 more_horiz .
📍 צורה וחומר: הכלל הקובע שמבחינת ה"צורה" (מהות התכונה), אין שום הבדל בין העולמות השונים, והיא נשמרת בכל המדרגות 5 more_horiz . כל ההבדל בין העולמות נעוץ ב"חומר" בלבד (כגון חומר שהוא "כולו טוב" באצילות לעומת "רובו רע" בעשייה). שינוי החומר משנה את הלבוש של התכונה, כמו תכונת התאווה שמשתנה מדבקות וקרבה לפרידה ואגואיזם 5 more_horiz .
📍 עולם האצילות: העולם שממנו ולמטה מתחילה ההשגה הרוחנית וקשר הענף והשורש. בעולם זה הופיעו לראשונה 10 ספירות בתוך "כלים" מתוקנים המחולקים לשלושה קווים: ימין, שמאל ואמצע (בסוד חסד, דין ורחמים) 14 more_horiz .
📍 אדם קדמון: עולם עליון שקודם לעולם האצילות, שבו המציאות מורכבת מ"אורות" מופשטים בלבד של מידת הדין, ללא כלים או תיקון קווים 9 more_horiz . לכן, אין לענפים הגשמיים בעולם שלנו שום יחס של חותם ונחתם אליו, ואין לנו אחיזה או כוח לעסוק בו ישירות 9 more_horiz .
📍 אורות וכלים: אורות מייצגים את המציאות הרוחנית המופשטת (לפני עולם האצילות) שאין בה אחיזה, הבחנה, מילים או אותיות 15 more_horiz . כלים (שמתחילים להופיע מאצילות ולמטה) הם המבנים שאליהם האורות מתלבשים, ומהם נמשכות 22 האותיות והשמות המאפשרים את השגת המציאות הרוחנית ואת הדיבור עליה 15 more_horiz .
📍 לשכך את האוזן: שימוש בהשאלה, משל ודמיון כדי לקרב רעיונות רוחניים אל השכל האנושי ולתת לנו "אחיזה באפס מה". ביטוי זה משמש כדי לתאר את האופן שבו המקובלים מדברים על העולמות שמעל האצילות (שאין בהם השגה ישירה ומילים טבעיות) 13 more_horiz .
📍 המלאך המכה בעשב: משל מפורסם מחז"ל ("אין לך כל עשב ועשב מלמטה… שאין לו מלאך מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל"). המלאך מסמל את השורש הרוחני שמכיר את הענף הגשמי, ואינו נותן לו מנוחה אלא דוחף אותו בהתמדה לגדול, להתפתח ולהגיע לשלמות עד שישתווה אליו 3 more_horiz .
📍 אחישנה ובעתה: שתי הדרכים שבהן האדם (הענף) מתפתח ביחס לשורשיו. "אחישנה" היא עבודה של מודעות שבה האדם מכיר את השורשים הרוחניים ופועל מרצון כדי להתחבר אליהם. "בעתה" היא מצב של חוסר מודעות שבו האדם מתעלם ממהות התפתחותו, והשורשים דוחפים אותו להתפתח דרך מכות, לחצים וייסורים 28 more_horiz .
keep_pin שמירה בהערה
copy_all
thumb_up
thumb_down
כיצד תכונת התאווה משנה את חומרה בין עולם האצילות לעשייה?
מה הקשר בין הופעת הכלים בעולם האצילות ליכולת הדיבור?
מדוע עולם אדם קדמון נחשב לשורש של עולם האצילות בלבד?
📚 סיכום תע"ס חלק ד' – אות א'מאיזו מדרגה יש לנו יכולת להשיג את החכמה ומתוכה להבין את העולם הזה
📍 ① פתיחה – מדוע מתחילים את חלק ד' דווקא בשאלת גבולות ההשגה
הרב פותח את חלק ד' בכך שהלימוד כולו אינו עוסק רק במבנה העולמות, אלא בשאלה יסודית הרבה יותר:
מאין מתחילה בכלל היכולת של האדם להבין את המציאות?
זוהי שאלת היסוד של כל חכמת הקבלה.
• לפני שלומדים עולמות, פרצופים וספירות, צריך לדעת מה האדם מסוגל להשיג ומה אינו מסוגל להשיג.
• לא כל מה שקיים ברוחניות ניתן לתפיסה.
• יש גבול ברור להשגת האדם, והכרת הגבול היא עצמה חלק מהחכמה.
הרב מדגיש שחכמת הקבלה איננה עוסקת בדמיונות או בפילוסופיה מופשטת, אלא בהשגה ממשית בלבד.
📍 ② יום פטירת אור החיים הקדוש – מדוע הוזכר בתחילת השיעור
הרב הזכיר שהשיעור נערך ביום פטירתו של אור החיים הקדוש.
מכאן למד יסוד חשוב:
• כל דור מקבל את האור המתאים לו.
• אילו חכמת הקבלה הייתה מתגלה בגלוי כבר בתקופת אור החיים הקדוש או הרמח"ל, ייתכן שכל עם ישראל היה עוסק בה.
• אולם לכל דור יש את השליחות הייחודית שלו.
• בדור שלנו יש אחריות מיוחדת לברר את פנימיות התורה ולהפיץ את דרך בעל הסולם.
המשמעות היא שכל אדם צריך לשאול:
לא למה הדור הקודם לא זכה, אלא למה אני זכיתי להיות בדור שבו החכמה מתגלה.
📍 ③ פירוש המילים "אין לנו כוח לעסוק קודם עולם האצילות"
בעל הסולם כותב:
"אין בנו כוח לעסוק קודם עולם האצילות."
הרב מסביר שהמילה "כוח" אינה מתייחסת לכוח פיזי.
הכוונה היא:
אין לנו כלי השגה.
אין לנו מסך.
אין לנו אמצעי חיבור.
אין לנו שפה.
כלומר:
אין בידינו שום מערכת שבאמצעותה ניתן להבין את המציאות שקודמת לעולם האצילות.
זו אינה מגבלה שכלית אלא מבנית.
📍 ④ מדוע דווקא עולם האצילות הוא תחילת ההשגה
עולם האצילות הוא המקום הראשון שבו מופיעים:
• כלים.
• הבחנות.
• עשר ספירות מתוקנות.
• שלושת הקווים.
• יחס של שורש וענף.
• אפשרות לדיבור.
רק משם מתחיל הקשר בין העליון לתחתון.
לפני כן אין לנו נקודת אחיזה.
לכן כל התורה שאנו לומדים היא למעשה פירוש של מה שמתגלה מעולם האצילות ומטה.
📍 ⑤ מדוע אין השגה באדם קדמון
הרב מסביר יסוד חשוב מאוד.
באדם קדמון:
• אין כלים.
• אין אותיות.
• אין שמות.
• אין הבחנות של חסד, דין ורחמים.
• אין מערכת של שורש וענף כפי שאנו מכירים.
יש שם אורות בלבד.
וכיוון שאין כלים—
אין תפיסה.
אין מילים.
אין השגה.
אפשר רק לרמוז עליו.
לכן כל הדיבורים על אדם קדמון אינם תיאור של מהותו, אלא רק "לשכך את האוזן".
📍 ⑥ מה פירוש "לשכך את האוזן"
כאשר המקובלים מדברים על אדם קדמון, אין הכוונה שהם מתארים את המציאות כפי שהיא באמת.
הם משתמשים:
• במשל.
• בדימוי.
• ברמז.
• בשפה מושאלת.
המטרה היא רק לתת לאדם נקודת אחיזה ראשונית.
לא להבין את אדם קדמון עצמו.
אלא להבין מעט את שורשי ההשתלשלות.
📍 ⑦ מדוע כל חכמת הקבלה מבוססת על שורש וענף
זהו אחד היסודות הגדולים ביותר של כל החכמה.
אין דרך אחרת ללמוד רוחניות.
מפני שלרוחניות:
• אין מקום.
• אין זמן.
• אין תנועה.
• אין חומר.
• אין מילים.
לכן אי אפשר לתאר אותה ישירות.
הפתרון הוא להשתמש בענפים של העולם הזה, שהם משקפים את השורשים הרוחניים.
כך נולדה שפת הקבלה.
לא שפה חדשה.
אלא שפת שורש וענף.
📍 ⑧ חז"ל: "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מלאך"
הרב מביא את דברי חז"ל:
"אין לך כל עשב ועשב שאין לו מלאך מלמעלה שמכה אותו ואומר לו: גדל."
אין הכוונה למלאך עם כנפיים.
המלאך הוא הכוח הרוחני.
השורש.
העשב הוא הענף.
השורש דוחף תמיד את הענף להגיע אל שלמותו.
זו הסיבה שכל המציאות נמצאת בהתפתחות מתמדת.
כל הנבראים גדלים, משתנים ומתפתחים משום שהשורש אינו מפסיק להשפיע עליהם.
📍 ⑨ מדוע השורש "מכה" את הענף
המכה איננה עונש.
זו דחיפה להתפתחות.
כאשר האדם פועל בהרמוניה עם שורשו—
ההתפתחות נעימה.
כאשר הוא מתנגד—
אותו כוח מורגש כייסורים.
לכן אותה הנהגה יכולה להיקרא:
• אהבה.
• או מכה.
הכול תלוי ביחס של האדם אל השורש.
📍 ⑩ עבודה פנימית
כל השיעור מלמד אותנו יסוד אחד:
האדם אינו אמור להילחם בענפים.
אלא ללמוד את השורשים.
כאשר מתקנים את השורש—
כל הענפים מסתדרים מאליהם.
לכן עיקר עבודת האדם היא:
• ללמוד את חוקי הרוחניות.
• להבין מאין מגיעות ההנהגות.
• לחפש תמיד את השורש של כל מצב בחיים.
• לראות בכל אירוע קריאה להתקרב לשורשו הרוחני.
כך עוברים מדרך של "בעתה" לדרך של "אחישנה".
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה