חשוב ! שו'ת הכנה ראש השנה תקיעות שופר- זוהר אמור ביאור ההבדל בין התקיעות אחרי הברכות לבין התקיעות בעמידה ושל חזרת הש'ץ 3.9.26

השיעור עוסק בביאור הקבלי של משמעות ראש השנה ותקיעות השופר על פי תורת בעל הסולם. בבסיס הדברים ניצבת התפיסה כי ראש השנה מהווה את השורש והפוטנציאל לכל השנה, בדומה לזרעי חיטה המכילים את כל כוחות הצמיחה אך דורשים תהליך של עיבוד ותיקון כדי להפוך למזון ראוי. הרב מסביר כי העבודה הרוחנית בתקופה זו נועדה למתק את הדינים ולהפוך אותם לרחמים באמצעות שילוב "מידת הרחמים" ב"מידת הדין" על ידי ג' קווים. הדרשה מפרטת את ההבדלים המבניים בין התקיעות שלפני התפילה, המייצגות את החלק העליון של הפרצוף הרוחני ומתקנות את כוח ההשפעה, לבין התקיעות שבעמידה, המיועדות לתיקון הכלים המעשיים והגילויים התחתונים. בסופו של דבר, המהלך כולו נועד לאפשר לאדם להפיק תענוג והנאה רוחנית מהמציאות לאורך כל השנה.

יום חמישי, 3 בספטמבר

כיצד תקיעות השופר בראש השנה מתקנות את הדינים ומשפיעות על השנה?

בראש השנה, המוגדר כ"ראש" וכ"ראשית השנה", מופיע כל השפע והאור של השנה כולה בצורה מרוכזת של כוחות פוטנציאליים, אך כשהם במצבם הראשוני הם מוגדרים כדינים. הזוהר מדמה זאת לגרעיני חיטה גולמיים שנמצאים אצל חקלאי: הגרעינים כוללים בכוח את כל סוגי הלחם והמאפים העתידיים, אך במצבם הגולמי האדם אינו יכול ליהנות מהם או להשתמש בהם ישירות, והם נחשבים "דין". כדי שהשפע הזה יהפוך למקור של ברכה, תענוג וחיות ("בני, חיי ומזונה") עבור הגוף והשנה כולה, נדרש תהליך של תיקון הדינים ושיתופם ברחמים.

מצוות השופר היא השורש לכל התיקונים הללו. השופר הוא השורש המתוקן בג' קווים (ימין, שמאל ואמצע), והוא זה שמאפשר לקחת את הדין הגולמי של ראש השנה – המתפתח לעשרה סוגי דינים בעשרת ימי תשובה – ולשתף אותו ברחמים, במקום להמשיך אותו כפי שהוא בצורה מזיקה. שיתוף זה מאפשר להפיק מהדין שמחה, שפע וברכה לכל אורך השנה.

התיקון באמצעות תקיעות השופר מתבצע בשני שלבים עיקריים, המקבילים לחלקי הגוף הרוחני:

1. תקיעות שעל הברכות (מחזה ולמעלה)

שלב זה מקביל לאיברי החיות העליונים (הלב והריאות, שמהם אין לאדם הנאה מוחשית ישירה אלא הם עצם החיות) ולשלוש הספירות העליונות חג"ת (אברהם, יצחק ויעקב).

אופן התיקון: תקיעות אלו מייצגות תיקון שלם של כל קו בנפרד (שלמות קו ימין, שלמות קו שמאל ושלמות קו אמצעי).

סדר התקיעות: שלוש פעמים תשר"ת (תיקון קו ימין המעורר את אברהם ומכין את כיסא הרחמים), שלוש פעמים תש"ת (תיקון קו שמאל המעורר את יצחק) ושלוש פעמים תר"ת (תיקון קו אמצעי המעורר את יעקב שממזג ביניהם).

תקיעות אלו נועדו לתקן את שורש תכונת ההשפעה ולהתמודד עם הדין הגדול של קו שמאל שמתעורר בראש השנה.

2. תקיעות דמעומד – בלחש ובחזרת הש"ץ (מחזה ולמטה)

שלב זה מקביל לאיברי העיכול וההנאה שמתחת לחזה (ספירות נה"י), ששם נמצאים החסרונות המעשיים והמקום שבו מתקבל התענוג הרוחני המעשי.

אופן התיקון: כאן התיקון אינו נעשה בנפרד לכל קו, אלא דרך התקללות וחיבור של הקווים יחד (סדר של תשר"ת, תש"ת, תר"ת ברצף). סדר זה מבוצע כנגד שלוש הברכות: מלכויות (קו ימין, אברהם), זכרונות (קו שמאל, יצחק, המעלה את החסרונות והדינים) ושופרות (קו אמצעי, המתקן את הכל).

תפילת הלחש: מתקנת בעיקר את קו שמאל בלחש ובשקט, מבלי לעורר רצונות חיצוניים או דינים קשים.

חזרת הש"ץ: מתקנת את הכלים הנמוכים יותר של "החסדים המגולים" באופן קהילתי ומשותף, ובכך משלימה את התיקון.

השפעת התיקון על השנה: בזכות השילוב של שני מהלכי התקיעות הללו – תיקון הראשי והשורשי (מחזה ולמעלה) ותיקון הגוף והכלים המעשיים (מחזה ולמטה) – מתרחש התיקון השלם. הדינים הקשים מומתקים ומשתלבים במידת הרחמים, ובכך הופכים לכלים המאפשרים לנו לקבל את השפע האלוקי, ליהנות מהמצוות, מהתורה וממציאות העולם בדרך המותרת והשמחה לאורך כל השנה הבאה לטובה.

🎺 .נעמיק בהסבר של הזוהר על היחס שבין "השורשים" (ההורים) ל"ענפים" (הילדים) בהקשר של תיקון הימין והשמאל?

.

הזוהר מציג תמונה רוחנית שבה היחסים בין ימין ושמאל מוסברים ומדומיינים דרך המשל של הורים וילדים (או שורש וענפים). הבנת היחס הדינמי הזה חיונית להבנת תהליך התיקון שנעשה בראש השנה:

1. ההורים כ"שורש" והילדים כ"ענפים"

קו ימין (ההורים / השורש): מיוצג על ידי התכונות העליונות של המדרגה ("גלגלתא ועיניים"). זהו השורש שנשאר מחובר לקדושה ולתכונת ההשפעה הטהורה, והוא אינו נפגם על ידי עליית המלכות.

קו שמאל (הילדים / הענפים): מיוצג על ידי הכלים שיצאו מחוץ למדרגה ("אחֺ"פ"). אלו הבנים, שמתנתקים במידה מסוימת מהוריהם כדי לגלות את התכונות והרצונות העצמיים שלהם. הזוהר מדגיש שרצון זה של הבנים לגלות תכונות עצמאיות הוא חיובי ומצוין, ש. הוא מאפשר את גילויים של "ריבוי כוחות ותכונות" במציאות.

2. חוק השורש והשאיפה לשלום ולחיבור

למרות הנתק הזמני והצורך בעצמאות, קיים חוק רוחני בל יעבור: "כל שורש רוצה לתקן את הענף שלו".

השורש אינו נרפא או נרגע עד אשר הילדים (הענפים) חוזרים ומתחברים אליו מחדש.

המחלוקת בין הימין (השורש) לשמאל (הענף) נמשכת כל עוד הבנים פועלים בנפרד ואינם מחוברים לשורשיהם. החזרה של הענפים והקשר שלהם עם השורש היא השורש הרוחני של מצוות כיבוד הורים.

רק כאשר הענפים חוזרים ומתחברים לשורש, המדרגה כולה חוזרת למצב של "גדלות", המוגדר כמצב של שלום ואחדות שבו כל הכוחות פועלים יחד.

3. משל העץ והפירות בגשמיות

כדי להמחיש את הדינמיקה הזו, מובא המשל הבוטני של העץ:

הגרעין באדמה הוא השורש, וממנו צומח העץ ויוצאים הפירות (שהם הענפים והבנים).

מטרת הפרי היא להבשיל עד שיוכל להפיק מתוכו גרעינים איכותיים עבור הדורות הבאים.

כל עוד הפירות לא הבשילו ולא קיבלו את צורתם הסופית, השורשים לעולם לא יפסיקו להשפיע כוח לכל חלקי העץ. השורש מתמיד בנתינה שלו עד להבשלתם המלאה של הפירות, כדי להביאם למצב שלם ותקין שניתן ליהנות ממנו.

הקשר לתקיעות השופר

מחלוקת זו בין הימין לשמאל משתקפת בתקיעות השופר באמצעות השילוב של שברים ותרועה. קולות אלו מייצגים את שני הכוחות המנוגדים הנמצאים במאבק. על ידי השופר – שהוא השורש המתוקן בג' קווים – אנו מעוררים את כוח השורשים (האבות/ההורים) ומאפשרים לענפים (הבנים) לקבל את כוח המיתוק והחיבור מחדש, עד להבשלה מלאה שמשפיעה שפע וברכה לכל השנה.

🌱 .נבחן כיצד משל החיטה והאכילה ("מעלה גרה") מתקשר לעקרון שיתוף הדין ברחמים בתהליך העיכול הרוחני?

ni Not

צפיות: 0
זמן קריאה מוערך: 5 דקות