סיכום תיקוני זוהר מדוע רק הקב'ה שולט על ישראל ובשאר הבריאה יש מלאך ממונה. 13.5.26
מקורות אלו עוסקים בייחודיות של עם ישראל ובקשר הישיר שלו לבורא, בשונה משאר הבריאה המונהגת על ידי מלאכים. בעוד שעל כל אומה או תופעה בטבע מופקד מלאך מוגבל המכוון את גידולה, עם ישראל נתון תחת השגחתו הבלעדית של הקדוש ברוך הוא, המייצג את טבע ההשפעה האינסופי. הטקסט מסביר כי הגלות וצער השכינה נובעים מהיעדר כוח רוחני מוגבל שיכול ללמד זכות על ישראל, ולכן הגאולה תלויה בבורא הפועל "למען שמי". תהליך זה מתבצע באמצעות פנימיות התורה, המאפשרת לאדם לשנות את טבעו ולהתעלות מעל המגבלות של עולמות התחתונים. בסופו של דבר, המטרה היא להגיע למדרגת "חפץ חסד" ולהתחבר לאור האצילות הנקי מכל צמצום.
כיצד משפיעה השליטה הישירה של הקדוש ברוך הוא על ישראל לעומת שליטת המלאכים?
מהו המושג 'חפץ חסד' ואיך הוא משנה את טבע האדם לפי הזוהר?
מה הקשר בין פנימיות התורה לשינוי הטבע האנושי במעבר לקדושה?
היום • 0:57
כיצד נבדלת ההשגחה על עם ישראל מהשגחת המלאכים על שאר העולם?
ההבדל בין ההשגחה על עם ישראל לבין ההשגחה על שאר העולם ומרכיביו (צמחים, חיות ואומות העולם) הוא יסודי ונוגע לשורש הרוחני ולמטרת הקיום, כפי שמוסבר במקורות:
השגחת המלאכים על שאר הבריאה: המקורות מציינים כי לכל דבר בעולם הזה – מכל עשב ועד לאומות העולם – יש שורש רוחני ומלאך ממונה בשמים ש"מכה עליו ואומר לו גדל". כוח זה נקרא "כוח הבונה" והוא הגורם לצמיחה ולהתפתחות של אותו אובייקט או אומה. תכונות המלאכים הן תכונות מוגבלות ומצומצמות; כל מלאך מוגבל לתכונה מסוימת (למשל, מלאך מיכאל מוגבל לחסד ומלאך גבריאל לגבורה), ולכן השגחתם מוגבלת לאותו גוון רוחני ספציפי,.
השגחת הקדוש ברוך הוא על עם ישראל: בניגוד לשאר הבריאה, עם ישראל אינו נמצא תחת שליטה של מלאך, אלא תחת השגחתו הישירה של הבורא. נאמר על כך "בני בכורי ישראל", והקדוש ברוך הוא בעצמו הוא זה שמגדל את ישראל,. הבדל זה נובע מכך שבעוד שהמלאכים מוגבלים, הקדוש ברוך הוא הוא "חפץ חסד" טהור ונקי, המקור לכל האורות,.
הצורך ב"טבע חדש": סיבה מרכזית להבדל זה היא המטרה המוטלת על ישראל. בעוד שאומות העולם צריכות לתקן את תכונותיהן הקיימות, ישראל צריכים להגיע לטבע חדש לחלוטין של השפעה (חפץ חסד), טבע שאינו קיים אצל המלאכים שהם מוגבלים כל אחד לגוונו שלו,. כיוון שמדובר בשינוי טבע מרצון לקבל לרצון להשפיע, רק הקב"ה, שהוא המקור האמיתי של הרצון להשפיע, יכול לחולל שינוי כזה.
מעל המזל: אומות העולם נמצאות תחת השפעת ה"מזלות", שהן תכונות מוגבלות ומסוימות. לעומתן, ישראל נמצאים "מעל המזל", כלומר הם אינם כפופים להגבלות של תכונות המזל אלא להשגחה האינסופית של הבורא.
השפעת פנימיות התורה: הקדוש ברוך הוא פועל לטובת ישראל "למען שמי". "שמי" במובן זה מתייחס לפנימיות התורה (תורת אצילות),,. זוהי התורה שמאפשרת לאדם לעשות את המהפך בטבעו ולעלות למדרגת "אצילות", שבה המסכים אינם מסתירים את האור אלא מגלים אותו,.
לסיכום, בעוד ששאר העולם מונהג על ידי כוחות מוגבלים (מלאכים ומזלות) המקושרים לעולמות התחתונים (בי"ע) שבהם יש צמצום והסתרה, עם ישראל מונהג ישירות על ידי הבורא דרך פנימיות התורה, במטרה להובילם לטבע רוחני נעלה של השפעה מוחלטת שאינו מוגבל על ידי שום מלאך,,.
מהו מושג ה'חפץ חסד' ואיך הוא משפיע על שינוי טבע האדם?
המושג "חפץ חסד" מתואר במקורות כחסד טהור ונקי המייצג את תכונתו של הבורא, ובניגוד לתכונות המלאכים שהן מוגבלות וקצובות, ל"חפץ חסד" אין גבול. מושג זה הוא יסודי בתהליך ההתפתחות הרוחנית של האדם ומהווה את השורש לשינוי טבעו.
להלן האופן שבו "חפץ חסד" משפיע על שינוי טבע האדם לפי המקורות:
הכנה לגילוי חוכמה: "חפץ חסד" מהווה הכנה הכרחית לגילוי אור החוכמה. המקור מסביר שאם האדם אינו מתוקן בבחינת "חפץ חסד", הוא אינו יכול לקבל את החוכמה מבלי שתיגרם "שבירה", שכן הוא ינסה לקבל את האור לטובתו האישית ("על מנת לקבל"). תיקון ה"חפץ חסד" יוצר מסך שאינו מאפשר קבלה עצמית, ובכך מאפשר בהמשך קבלת אור בדרך של השפעה.
יצירת טבע חדש של השפעה: המטרה של בני ישראל היא להגיע לטבע חדש של רצון להשפיע, שאינו נמצא אצל המלאכים או אצל שאר הבריאה (הנמצאים תחת שליטת המזלות והגבלות המלאכים). "חפץ חסד" הוא הכוח המאפשר להפוך את הטבע המקורי של האדם ולסגל לו טבע של השפעה, המכונה במקורות "טבע חדש".
זיכוך והזדככות: המושג "לזכות את ישראל" מתפרש במקורות כלזכך אותם. מכיוון שישראל צריכים להגיע למדרגת "חפץ חסד" שבה השליטה היא של החסדים, הם זקוקים להזדככות מהטבע הישן שלהם.
פעולת פנימיות התורה: המהפך בטבע האדם מתבצע בצורה המהירה ביותר דרך פנימיות התורה (המכונה "שמי" או "תורת האצילות"). לימוד זה, המחובר למקור של "חפץ חסד", הוא זה שמשנה את טבע האדם ומעלה אותו למדרגה שבה הוא פועל מעל למגבלות ה"מזל" והטבע הרגיל.
לסיכום, "חפץ חסד" הוא הכוח הרוחני שמאפשר לאדם להשתחרר מהמגבלות של הטבע האנושי המצומצם ("על מנת לקבל") ולהשיג טבע אלוקי של השפעה טהורה, דבר המהווה את תכלית תיקונו.
מה הקשר בין 'פנימיות התורה' לבין הגאולה והיציאה מהגלות לפי המקור?
על פי המקור, הקשר בין פנימיות התורה לגאולה וליציאה מהגלות הוא מהותי וישיר, שכן פנימיות התורה היא הדרך היחידה לחולל את השינוי בטבע האדם הנחוץ כדי להיגאל.
להלן עיקרי הדברים כפי שמוסברים במקור:
הגדרת "למען שמי": המקור מציין שכאשר הקב"ה אומר "למען שמי" בהקשר של גאולת השכינה וישראל מהגלות, הכוונה היא לפנימיות התורה. פנימיות התורה נקראת "שמי", והיא הכוח המניע את התהליך הגאולתי.
חוללת ה"מהפך" בטבע האדם: פנימיות התורה היא זו שיוצרת את המהפך אצל האדם ומשנה את טבעו המולד בצורה מהירה יותר מכל דרך אחרת. בעוד שאומות העולם צריכות רק "לתקן את התכונה שלהן", בני ישראל נדרשים להשיג טבע חדש לחלוטין – טבע של "רצון להשפיע" או "חפץ חסד".
היציאה משליטת ה"מלאכים": כל הבריאה ואומות העולם נמצאים תחת שליטת "מלאכים ממונים" שהם כוחות מוגבלים, אך ישראל נמצאים תחת השגחת הקב"ה ישירות. הגלות מתוארת כמצב שבו ישראל נמצאים "תחת יד אומות העולם" ומושפעים מהגבלות המלאכים. פנימיות התורה היא ה"תרופה" המאפשרת לישראל להתעלות מעל המזל וההגבלה.
עלייה לעולם האצילות: המקור מסביר שסוד הגאולה טמון בהעלאת "הבנים" (עם ישראל) ממציאות של "קטנות" וצמצום (המאפיינת את העולמות התחתונים בריאה, יצירה ועשייה שבהם שוררת הגלות) אל עולם האצילות. פנימיות התורה מוגדרת כ**"תורת דאצילות"**, והיא זו שיש לה את הכוח להעלות את האדם למקום שבו אין צמצום והסתר.
זכות וזיכוך: בניגוד לעמים אחרים, למלאכים אין אפשרות "ללמד זכות" על ישראל בגלות בגלל המדרגה הגבוהה אליה ישראל צריכים להגיע. ה"זכות" קשורה לזיכוך (הזדככות), והקב"ה משתמש בפנימיות התורה כדי לזכך את ישראל ולהביאם למדרגת "חפץ חסד", שהיא המדרגה המאפשרת את גילוי האור והגאולה השלמה.
לסיכום, פנימיות התורה היא הכלי המעשי שבאמצעותו הקב"ה "לוקח את העניינים לידיים" כדי להוציא את ישראל והשכינה מהגלות, על ידי שינוי טבעם והעלאתם למדרגה רוחנית עליונה של השפעה ודבקות.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה