תע'ס חלק ד סיום פרק א מדוע ההטבה של השם שווה באותה מידה לייסוריו29.7.26

👆 תע'ס חלק ד סיום פרק א מדוע ההטבה של השם שווה באותה מידה לייסוריו29.7.26

השיעור המנתח את הקשר שבין הטבה אלוקית לבין מצבי ייסורים וגלות . הרב מסביר כי בראייה רוחנית נעלה, גם הסתלקות האור (הנתפסת כסבל) וגם התפשטות האור (הנתפסת כטוב) נובעות מאותו רצון להטיב ומכונות שתיהן בשם " כתר" . תהליך זה הכרחי לבניית כלי קיבול שלם, שכן ל לא החיסרון וההסתלקות, הנברא לא יוכל להעריך ולהכיל את השפע בדרגת הטבה שלמה . השיעור מדגיש כי הבורא אינו מתנחם על העבר , משום שמלכתחילה כ ל הקשיים והדינים נתפסים במחשבת הבריאה כחלק בלתי נפרד מן הטוב המוחלט . בסופו של דבר, רק מתוך הקו האמצעי ניתן להבין כיצד כל האירועים ההיסטוריים והאישיים משרתים את המטרה המשותפת של גילוי האור האלוקי בעולם

📖 *תלמוד עשר הספירות – חלק ד', פרק א', אות י–י"א*

סיכום השיעור – 29.7.26

*🔷 הנושא המרכז*י: מדוע גם *התפשטות האור* וגם *הסתלקות האור* נקראות *"כתר"*, וכיצד דווקא ההסתלקות בונה את הכלי הראשון.

*🌟 כתר – רצונו להיטיב*
הכתר הוא רצונו של הבורא להיטיב לנברא. החידוש הגדול בשיעור הוא שלא רק התפשטות האור נקראת "כתר", אלא גם הסתלקות האור. גם כאשר האדם חווה הסתר, ייסורים או גלות – גם אלו נובעים מאותו רצון אלוקי להיטיב, אלא בצורה נסתרת.

💙 *אין נחמה על העבר אצל הבורא*
הבורא אינו "מתחרט" על הייסורים או על הגלויות, משום שמראש, במחשבת הבריאה, גם הדינים וההסתרות נכללו בדרך אל ההטבה השלמה. אילו לא הייתה גלות מצרים – לא הייתה קבלת התורה. אילו לא היה חיסרון – לא היה מקום לגילוי השפע.

🕊️ *הויה ואלוקים*
יש שתי בחינות בהנהגת הבורא:
• שם הוי"ה – מחשבת הבריאה, שבה הכול טוב גמור.
• שם אלוקים – הנהגת העולם בפועל, הכוללת דינים, צמצומים, גבולות והסתרות.

מנקודת מבט של שם הויה גם הדינים עצמם הם חלק מהטוב, מפני שהם מכינים את הכלי לקבלת השפע בשלמות.

🌈 *קו ימין, קו שמאל וקו אמצעי*
• קו ימין – התפשטות האור והחסד.
• קו שמאל – הסתלקות האור, הדין והחיסרון.
• קו אמצעי – מגלה ששניהם נובעים מאותו טוב אלוקי.

רק בקו האמצעי מבינים שגם ההסתר היה לטובה.

🏺 *מדוע ההסתלקות יוצרת כלי*?
אדם אינו משתוקק לדבר שלא טעם מעולם.

לכן:
• תחילה יש *התפשטות האור *– האדם טועם את השפע.
• לאחר מכן באה *הסתלקות האור* – ואז נולד חיסרון אמיתי.

דווקא השילוב של שני המצבים יוצר כלי קבלה שלם.

👑 *מדוע נקרא הכלי הראשון "כתר"?*
לכאורה הכלי הראשון הוא מלכות, אך הוא נקרא "כתר" משום שבשלב זה כל פעולתו היא מכוח העליון בלבד, ללא השתתפות הנברא. לכן הוא דומה בתכונתו למאציל, שתכונתו השפעה.

⚡ *מדוע ההסתלקות נקראת "בבת אחת*"?
למרות שבפועל קיימים שלבי הזדככות של המסך, כל התהליך מיוחס לפעולת העליון בלבד. כאשר הפעולה נעשית מצד הבורא, אין בה מגבלת זמן, ולכן היא נקראת "בבת אחת".

🛠️ *מטי ולא מטי – יסוד בניין הכלים*
כל כלי נבנה משני שלבים:
*• מטי *– האור מגיע ומתפשט.
•* לא מטי* – האור מסתלק.

רק החיבור בין שניהם יוצר כלי אמיתי. כך נבנים כל הספירות וכל הרצונות.

*🌄 דוגמת יציאת מצרים*
משה רבנו השיב ליתרו שמי שלא יורד למצרים אינו יכול לקבל את התורה. הירידה עצמה היא חלק מן העלייה. גם ההסתר הוא הכנה לגילוי.

🏛️ *רבי עקיבא וחורבן הבית*
רבי עקיבא ראה בחורבן התחלה של תיקון גדול יותר. כאשר הקדושה יצאה מבית המקדש והתפזרה עם ישראל בין האומות, נפתחה האפשרות להפיץ את הקדושה בכל העולם. לכן גם החורבן הוא חלק מן התיקון.

🌱 *השבירה אינה קלקול אלא הכנה*
כשם שגיזום ענף מאפשר לו לצמוח טוב יותר, כך גם השבירה והחיסרון מכינים את המציאות לגילוי אור גדול יותר.

💎 *הצדיק הגמור*
הצדיק הגמור זוכה לראות שגם המאורעות שנראו קשים היו חלק מהשגחה אחת של טוב מוחלט. בתחילה מקבלים זאת באמונה, ובהמשך, מתוך לימוד פנימיות התורה ודבקות במחשבת הבריאה, זוכים גם לראות זאת בהשגה.

נספח

🌟 *כיצד נבנה הכלי הראשון – תהליך הזדככות המסך*

🔷 *תחילת המהלך*

לאחר שהאור התפשט בפרצוף עד הטבור, נעשה זיווג דהכאה על מסך דעוביות בחינה ד', ולכן יצאה קומת כתר – הקומה השלמה ביותר.

כל עוד האור נמצא בפרצוף, עדיין אין היכר לכלי, משום שהאור ממלא את הרצון והחיסרון אינו מורגש.

💎 *מדוע מתחילה ההזדככות?*

האור המקיף לוחץ על המסך, מפני שמטרתו להעלות את המסך אל הפה כדי להוציא פרצוף חדש.

לכן המסך מתחיל להזדכך.

חשוב לדעת:

המסך *אינו קופץ* מבחינה ד' לשורש.

הוא מזדכך בהדרגה:

➡️ ד' → ג' → ב' → א' → שורש.

🔹 *שלב ראשון – הזדככות מבחינה ד' לבחינה ג'*

בתחילה המסך מאבד את עוביות בחינה ד'.

כעת נשארת במסך עוביות ג'.

מיד נעשה זיווג חדש על בחינה ג', ויוצאת קומה חדשה המתאימה לעוביות ג'.

בשלב זה האור של קומת כתר כבר הסתלק.

הסתלקות אור הכתר מגלה את החיסרון הראשון.

החיסרון הזה הוא כלי המלכות.

🔹 *שלב שני – הזדככות מבחינה ג' לבחינה ב'*

האור המקיף ממשיך ללחוץ על המסך.

גם עוביות ג' מזדככת.

כעת נשארת במסך עוביות ב'.

נעשה זיווג חדש על בחינה ב'.

יוצאת קומה נמוכה יותר.

כאשר גם אור קומה זו מסתלק, מתגלה כלי זעיר אנפין.

🔹 *שלב שלישי – הזדככות מבחינה ב' לבחינה א'*

גם עוביות ב' מזדככת.

נעשה זיווג על בחינה א'.

כאשר גם אור זה מסתלק, מתגלה כלי הבינה.

🔹 *שלב רביעי – הזדככות מבחינה א' לשורש*

גם עוביות א' מזדככת.

נעשה זיווג על בחינת שורש.

כאשר גם אור זה מסתלק, מתגלה כלי החכמה.

*🔹 סוף ההזדככות*

לבסוף גם אור קומת השורש מסתלק.

כעת מתגלה כלי הכתר.

נמצא שבסיום כל תהליך ההזדככות נבנו כל חמשת הכלים:

🔸 מלכות

🔸 זעיר אנפין

🔸 בינה

🔸 חכמה

🔸 כתר

*🌱 יסוד חשוב מאוד*

הכלי אינו נוצר מפני שהמסך הזדכך.

המסך רק גורם לכך שהאור יסתלק.

*הסתלקות האו*ר היא שמגלה את החיסרון.

*החיסרון הוא הכלי*.

לכן הסדר הוא תמיד:

➡️ הזדככות המסך

⬇️

➡️ זיווג חדש

⬇️

➡️ הסתלקות האור הקודם

⬇️

➡️ גילוי החיסרון

⬇️

➡️ בניין הכלי.

🌈 *מדוע חייבים גם התפשטות וגם הסתלקות?*

אדם אינו יכול להשתוקק לדבר שמעולם לא קיבל.

לכן בתחילה יש התפשטות האור.

האדם טועם את השפע.

לאחר מכן האור מסתלק.

כעת מורגש החיסרון.

החיסרון מוליד השתוקקות.

וההשתוקקות היא הכלי לקבלת האור.

לכן אומרים חז"ל בקבלה:

מטי ולא מטי.

התפשטות בלבד אינה בונה כלי.

הסתלקות בלבד גם אינה בונה כלי.

רק החיבור ביניהן יוצר כלי אמיתי.

👑 *מדוע האר"י אומר שהכול נעשה "בבת אחת*"?

לכאורה יש כאן חמישה שלבים.

אם כך, מדוע האר"י כותב שהאור הסתלק "בבת אחת"?

התשובה היא:

*מצד הנברא *יש תהליך הדרגתי:

ד' → ג' → ב' → א' → שורש.

אבל *מצד העליון,* כל התהליך הוא פעולה אחת שמטרתה להעלות את המסך אל הפה לצורך זיווג חדש.

לכן האר"י מתייחס לכל המהלך כאל הסתלקות אחת, מפני שמצד מחשבת הבורא הכול נעשה בפעולה אחת.

*💎 נקודת עומק*

בעל הסולם מלמד אותנו כאן יסוד לכל עבודת ה':

כשם שבפרצוף הרוחני רק הסתלקות האור בונה כלי, כך גם בעבודת האדם.

כל זמן שהאדם נמצא רק במצב של מילוי, עדיין לא נבנית השתוקקות אמיתית.

דווקא כאשר יש הסתר, חיסרון או ירידה, נבנה כלי עמוק יותר לקבלת אור גדול יותר.

לכן גם ההתפשטות וגם ההסתלקות נקראות "כתר", מפני ששתיהן נובעות מאותו רצונו של הבורא להיטיב לנברא, וכל אחת מהן משלימה את השנייה בדרך אל התיקון השלם.

⚠️

🎯 נקודות היסוד של השיעור

🔹 כתר הוא רצונו של הבורא להיטיב.
🔹 גם התפשטות האור וגם הסתלקות האור הן גילויי רצונו להיטיב.
🔹 חיסרון אינו עונש אלא הכנה לקבלת שפע גדול יותר.
🔹 בלי הסתלקות אין השתוקקות, ובלי השתוקקות אין כלי.
🔹 התפשטות והסתלקות יחד בונות את הכלי הראשון.
🔹 הקו האמצעי מגלה שגם הדין והייסורים הם חלק מהטוב.
🔹 כל הנהגת הבורא מכוונת למטרה אחת – גילוי ההטבה השלמה לנבראים.

מילון ערכים תעס חלק ד 29.7.26

📌 כתר: המצב השורשי שבו נכללות גם התפשטות האור (ההטבה) וגם הסתלקותו (הייסורים או החיסרון), ושניהם יחד מבטאים את "רצונו להיטיב" של הבורא

. אף על פי שהכלי האחד שנוצר מהסתלקות האור הוא למעשה כלי של ספירת מלכות, הוא נקרא כתר מכיוון שתכונתו היא רצון להשפיע, שזוהי תכונתו של המאציל (הבורא)

.

📌 התפשטות האור: השלב שבו האור והשפע ניתנים ומתגלים. פעולה זו הכרחית כדי לייצר היכרות עם השפע, שכן אדם לא יכול להשתוקק למשהו שהוא אינו מכיר

. ההתפשטות מוגדרת כ"זיווג עליון להיטיב" ומיוחסת לקו ימין

.

📌 הסתלקות האור : התהליך שיוצר את החיסרון וההשתוקקות האמיתית, והוא זה שבונה הלכה למעשה את הכלי עצמו

. למרות שההסתלקות נתפסת כדינים, כמושג ה"להאביד" או כייסורים, היא נחשבת לחלק בלתי נפרד מההטבה השלמה, שכן היא מאפשרת להעריך את השפע ולקבל אותו בשלמות

.

📌 מטי ולא מטי (הגיע ולא הגיע): עקרון פעולה רוחני של בניית כלים, המחייב את שתי הפעולות יחד – גם התפשטות ("מטא") וגם הסתלקות ("לא מטא"). רק השילוב של שתיהן מאפשר לבנות כלי שלם לכל ספירה וספירה, כמו חכמה ובינה

.

📌 חיסרון: תנאי הכרחי לקבלת הנאה. ללא חיסרון והערכה לדבר, לא ניתן לקבל ממנו תענוג אמיתי, ולכן מטרת הסתלקות האור היא לייצר את החיסרון הזה שיהווה כלי קיבול לשפע

.

📌 זיווג: פעולה של חיבור הבונה את הכלי השלם

. המקורות מציינים שגם ההתפשטות וגם ההסתלקות נקראות "זיווג" – "זיווג להיטיב" (התפשטות) ו"זיווג להאביד" (הסתלקות), משום שרק פעולתן המשותפת מייצרת כלי שמסוגל לקבל

.

📌 הויה ואלוקים: שני מצבים שונים בבריאה . "הויה" מייצג את המצב שקודם לבריאת העולם ואת "מחשבת הבריאה", שבה הכל נתפס כרחמים וכטוב

. המצב של "אלוקים" מייצג את המציאות לאחר הבריאה, המאופיינת בדינים, צמצומים, גבולות, ייסורים וגלויות

.

📌 קו אמצעי: הראייה השלמה והעמוקה המחברת בין קו ימין (התפשטות והטבה) לקו שמאל (הסתלקות ודינים). הקו האמצעי, המאפיין את ראייתו של ה"צדיק הגמור", מגלה שגם ההסתלקות והדברים הנראים כשליליים הם בעצם לטובה ומהווים הכנה לגילוי רוחני גדול יותר

.

📌 השגחה מטרתית : ההבנה שכל תהליך ברוחניות נעשה על ידי העליון מתוך מטרה ברורה, ולכן הוא מתבצע באופן שלם, מיידי ו"בבת אחת"

. בניגוד לבני אדם, הבורא אינו מוגבל על ידי זמן, מקום או תהליכים של "סיבה ומסובב", ולכן פעולותיו משיגות את מטרתן באופן מלא וברגע אחד

היום • 0:08

כיצד הסתלקות האור יוצרת את הכלי הראשון המכונה כתר?

הסתלקות האור יוצרת את הכלי הראשון המכונה כתר מכיוון שהיא מתרחשת בבת אחת וברגע אחד, ולכן כל מציאות האור שנשארת הופכת למציאות של כלי אחד. תהליך זה מתרחש באופן מיידי משום שהוא נעשה על ידי העליון (הבורא) מתוך "השגחה מטרתית", וללא המגבלות של זמן ומקום שמאפיינות בני אדם.

כדי לבנות כלי שלם, חובה שיפעלו יחד גם התפשטות האור וגם הסתלקותו (מושג המכונה "מטא ולא מטא"). התפשטות האור מעניקה את ההיכרות עם השפע והטוב, בעוד שההסתלקות היא זו שיוצרת את החיסרון וההשתוקקות האמיתית לאותו שפע. אי אפשר להשתוקק למשהו שלא מכירים, ולכן ההתפשטות מגלה מה רוצים, וההסתלקות בונה את החיסרון שמהווה את הכלי עצמו. ללא החיסרון שמייצרת ההסתלקות, אין הערכה לדבר ואין אפשרות לקבל ממנו הנאה אמיתית.

אף על פי שהכלי האחד שנוצר הוא למעשה "כלי מלכות", הוא מכונה "כתר" משום שהוא פועל כמו הרצון להשפיע, שזו תכונתו של המאציל (הבורא), ששורשו להשפיע טוב.

המקורות מדגישים כי גם ההתפשטות (ההטבה) וגם ההסתלקות (החיסרון, הדינים והייסורים) נקראות "כתר" ונחשבות ל"רצונו להיטיב". שתיהן מוגדרות כ"זיווג" (חיבור) – "זיווג להיטיב" לעומת "זיווג להאביד" – מכיוון ששתיהן בונות יחד את הכלי, וההסתלקות היא הכנה הכרחית המאפשרת לקבל בסופו של דבר את ההטבה בשלמות