שו'ת שיעור מס 6- ביאור יג תיקונים 27.8.26
מהם שלושת סוגי המוחות וכיצד הם משפיעים על תיקון האדם?
על פי המקורות, קיימים שלושה סוגי מוחין (מוחות) מרכזיים המהווים את המבנה הפנימי של ה"ראש", והם: גלגלתא, מוחא דאווירא ומוחא סתימאה. לכל אחד מהם תפקיד ייחודי המשפיע באופן ישיר על הנהגת המציאות ועל תיקון האדם:
1. גלגלתא
מהות: מוח זה מייצג את תכונת הזכר, השפעה טהורה ו"חפץ חסד". הוא קשור לרשימו דהתלבשות – הזיכרון של האורות והחכמה הגבוהה שהתלבשו בנשמת האדם בעבר, ובשל שלמותו הוא מעוצב כ"עיגול" שנשאר קבוע בזיכרון ואינו נעלם.
במבנה ה"צלם": בראשי התיבות מ-ל-צ (של ה"צלם"), גלגלתא היא האות מ' – המייצגת "טבעת סגורה ומסוגרת" שלא ניתן לפגוע בה, כנגד ג"ר דבינה (חסדים מכוסים).
2. מוחא דאווירא
מהות: זהו המוח השלישי, המזוהה ומפותח במיוחד בכתבי האר"י ז"ל. תפקידו העיקרי הוא לשמש כגשר ומחבר בין הגלגלתא (ההשפעה הטהורה והזכר) לבין מוחא סתימאה (החיסרון, העוביות והנקבה).
מקורו ותכונותיו: הוא נוצר בעקבות "שיתוף מידת הרחמים בדין" שחילק את ספירת הבינה לשניים. מוחא דאווירא שואב את כוחו מז"ת דבינה (ז' תחתונות דבינה). מצד אחד, ככלי של בינה, הוא מחובר לתכונת ההשפעה של הגלגלתא; מצד שני, יש לו שאיפה להשפיע חכמה לתחתונים (דבר הדורש גבולות וצמצום), ובכך הוא מתחבר למוחא סתימאה.
במבנה ה"צלם": מייצג את האות ל' – בחינת "מלמד את הבנים" (הכוח המעמיד ומאפשר את גילוי המוחין לתחתונים).
3. מוחא סתימאה
מהות: מוח זה מייצג את תכונת הנקבה, את העוביות (הרצון לקבל) והחיסרון. הוא נקרא "סתום" מפני שהוא מצמצם ומסתיר את הגדלות העליונה ומגלה רק מדרגה תחתונה יותר. מוח זה קשור לרשימו דעוביות – הזיכרון של היגיעה והמאמץ שהאדם השקיע כדי להשיג את המדרגה.
מקור השבירה: זהו המקום שבו התרחשה שבירת הכלים, שנגרמה כתוצאה משאיפות ורצונות גדולים ללא יכולת לממשם בפועל. בעקבות השבירה, הכלים הללו נפלו למקום הנמוך ביותר – העולם הזה.
במבנה ה"צלם": מייצג את האות צ' – המייצגת את ה"צדיק" והצדק (הבנים המקבלים את המוחין בעולם הזה).
כיצד שלושת המוחין משפיעים על תיקון האדם?
מיקוד התיקון במוחא סתימאה: מכיוון שמוחא סתימאה הוא מקום החיסרון והשבירה, הוא המקום שבו נדרשת עבודת התיקון. החיצוניות של מוחא סתימאה שיצאה לחוץ ונפלה לעולם הזה מתלבשת בצורת י"ג תיקוני דיקנא (י"ג מידות הרחמים).
התעלות האדם דרך היותו "צדיק": כל עבודתו של האדם בעולם הזה היא להיות "צדיק". על פי בעל הסולם, הגדרת צדיק היא אדם שמצדיק את הנהגת הבורא ומבין שהיא פועלת תמיד בבחינת "טוב ומטיב".
ההנהגה המעשית ביום-יום: האדם משיג את התיקון הזה ומצדיק את ההשגחה כאשר הוא מיישם בפועל את י"ג מידות הרחמים (להתנהג בבחינת "רחום וחנון", להאריך אף, לנהוג ברב חסד ואמת וכד'). הדרכה מעשית זו מפורטת בהרחבה בספר תומר דבורה. על ידי הידמותו של האדם למידות הרחמים הללו, הוא מביא למיתוק הדינים, מתקן את הכלים השבורים של מוחא סתימאה שנפלו לעולם הזה, ומחזיר את הבריאה לשלמותה המקורית.
.
כיצד 13 מידות הרחמים ממתקות את הדינים?
על פי המקורות, מיתוק הדינים ותיקון החסרונות בעולם מתבצעים באמצעות י"ג מידות הרחמים (הנובעות מי"ג תיקוני דיקנא) בכמה שלבים ומנגנונים רוחניים:
1. ירידת הרחמים ללא צמצום אל מקום השבירה
החסרונות והדינים בעולם נובעים ממוחא סתימאה (המייצג את העוביות והחיסרון), שבו התרחשה שבירת הכלים שבעקבותיה נפלו הניצוצות והכלים למקום הנמוך ביותר – לעולם הזה. כדי לתקן חסרונות אלו, החיצוניות של מוחא סתימאה יוצאת מחוץ למוח בצורה של י"ג תיקוני דיקנא (מידות הרחמים). המיוחד במידות אלו הוא שברחמים אין צמצום, ולכן כוח הרחמים מסוגל לרדת עד לעולם הזה מבלי להיפגם, להגיע אל הכלים השבורים והדינים ולתקן את החסרונות במקום שבו הם נמצאים.
2. תיווך הדינים על ידי מוחא דאווירא (שיתוף הרחמים בדין)
הגשר המאפשר את מיתוק הדין במקורו הוא מוחא דאווירא. מוח זה נוצר כתוצאה משיתוף מידת הרחמים בדין (כאשר המלכות עלתה וחילקה את ספירת הבינה לשניים). בזכות השיתוף הזה, מוחא דאווירא משמש כחוליה המקשרת בין הגלגלתא (השפעה טהורה, חסדים מכוסים) לבין המוחא סתימאה (החיסרון והדין). הוא מאפשר להעביר את אור החכמה והחסד הגבוהים אל תוך גבולות הצמצום והחיסרון של התחתונים, ובכך למעשה "ממתק" את חוקי הדין הקשים ומאפשר את קיום העולם והתפתחותו.
3. עבודת האדם למטה: הידמות למידות הרחמים
המיתוק המעשי של הדינים בחיי היום-יום מתבצע על ידי האדם, המכונה בדרגה זו "צדיק":
להצדיק את ההשגחה: עבודת האדם היא להגיע להכרה שהוא "מצדיק את ההשגחה של השם", כלומר מבין ומאמין שהנהגת הבורא היא תמיד בבחינת "טוב ומטיב", ובכך הוא ממתק את הרגשת הדין והחיסרון האישיים שלו.
לפעול בבחינת י"ג המידות: האדם ממתק את הדינים באופן פעיל כאשר הוא מתנהג בעצמו במידות הרחמים (כמו "רחום וחנון", "ארך אפיים", "רב חסד ואמת"). הנהגה מעשית זו מפורטת בספר תומר דבורה. כאשר האדם מדמה את מעשיו למידות הרחמים העליונות, הוא מעורר את שורש הרחמים העליון, ומתקן את הכלים השבורים שנפלו לעולם הזה.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה