🟢 🟢 סיכום תיקוני זוהר– מדוע קיום העולם נקרא חיי תוספת נקרא ובניי ומזוני 6.7.26
הקדמה
בשיעור זה הרב מבאר את מהות י"ג מידות הרחמים, את הקשר בינן לבין אריך אנפין, אבא ואמא, וי"ג תיקוני הדיקנא. מתוך כך מתבאר מדוע דווקא שילוב הרחמים עם תיקון החסרונות הוא המאפשר את קיום העולם, את הריבוי של בני, חיי ומזוני, ואת גילוי השגחתו של הקב"ה כ"טוב ומיטיב". בהמשך השיעור מתבאר גם עניינה של ה' זעירא שבמילה "בהיבראם" וההבדל בין "אדם" ל"פני אדם".
🔵 י"ג מידות הרחמים – לבוש לגילוי החכמה
י"ג מידות הרחמים אינן רק מידות של רחמים כפשוטן, אלא הן הלבוש המאפשר את גילוי אור החכמה העליון.
🔹 אריך אנפין הוא פרצוף החכמה העליונה.
🔹 "אנפין" מלשון פנים, כי החכמה מאירה את הפנים, ככתוב: "חכמת אדם תאיר פניו".
🔹 גילוי זה הוא המדרגה הגבוהה ביותר, המתגלה בשלמות רק במנחת שבת.
אולם אור החכמה אינו יכול להתגלות ללא לבוש של חסדים. אילו היה מתגלה ללא חסדים, היה מורגש כדין קשה ולא כהטבה. לכן י"ג מידות הרחמים מלבישות את אור החכמה ומאפשרות לגלות את השגחת ה' כ"טוב ומיטיב".
🟠 מקום י"ג תיקוני הדיקנא
י"ג תיקוני הדיקנא מלבישים את אריך אנפין מן הפה ועד החזה.
🔹 אזור זה הוא מקום החסדים.
🔹 עצם אריך אנפין הוא חכמה.
🔹 החסדים הם המאפשרים לקבל את החכמה ללא דינים.
נמצא שתפקיד הדיקנא אינו ליצור את החכמה אלא לאפשר את גילויה בצורה מתוקנת.
🟡 הקשר בין אבא ואמא לי"ג מידות הרחמים
התכונה המרכזית של י"ג מידות הרחמים היא חפץ חסד.
זוהי גם תכונתם של אבא ואמא.
כשם שאב ואם כל מחשבתם היא כיצד להשפיע לילדיהם, כך גם הפרצופים העליונים הנקראים אבא ואמא מייצגים רצון מתמיד להשפיע.
לפני שיש למי להשפיע אין משמעות לשם "אבא ואמא". רק כאשר יש מציאות של מקבלים, מתגלה כוח ההשפעה שלהם.
לכן אבא ואמא מייצגים את מידת הרחמים ואת החסדים, ובשורשם הם מקבילים לי"ג מידות הרחמים.
🟣 שאלת האר"י – מדוע אבא ואמא אינם נזכרים באדרא רבא
שואל האר"י הקדוש:
אם אבא ואמא הם מקום הרחמים, וי"ג מידות הרחמים הן גילוי החסדים, מדוע באדרא רבא – שהיא המקום המרכזי שבו רשב"י מגלה את סודות י"ג תיקוני הדיקנא – כמעט שלא נזכרים אבא ואמא?
הרי לכאורה היה ראוי שכל הדיון יתמקד בהם.
שאלה זו יסודית, משום שאדרא רבא היא היסוד להבנת כל מבנה הזוהר, וכפי שמובא בשם הגר"א, שעיקר ירידתו לעולם הייתה כדי לבאר את האדרא רבא, שכן היא כוללת את היסודות שעליהם בנויים כל סודות הזוהר.
🔴 התשובה – חסדים בלבד אינם מספיקים
התשובה היא שהפסוק "בני, חיי ומזוני – לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא" מלמד שלא די במידת החסד בלבד.
אמנם אבא ואמא הם חפץ חסד, אך חסד בלבד אינו יוצר התפתחות.
כדי שתהיה מציאות של תוספת, ריבוי וברכה, יש צורך גם בהתעוררות החסרונות.
דווקא הכלים השבורים, שנפלו לעולם הזה, הם היוצרים את ההשתוקקות להתקדמות.
האדם מתקדם דווקא כאשר מתגלה בו חיסרון חדש. אילו היה מרגיש שלם בכל מצב, לא הייתה קיימת תנועה של עלייה.
לכן י"ג תיקוני הדיקנא כוללים שני צדדים:
🔹 מצד אחד – רחמים וחסדים עליונים.
🔹 מצד שני – קשר אל הכלים השבורים והחסרונות של הנבראים.
השילוב של שני הצדדים הוא היוצר את הברכה של בני, חיי ומזוני.
🟢 עבודת האדם בתיקון י"ג המידות
כאשר האדם בעולם הזה מתנהג במידות של רחמים, חנינה והשפעה, הוא מעלה את החסרונות של העולם אל שורשם.
בכך מתחברים הכלים השבורים אל מידת חפץ חסד.
זהו סוד השותפות בין עבודת האדם מלמטה לבין השפע היורד מלמעלה.
אילו היו קיימים רק חסדים עליונים ללא עבודת האדם, הייתה זו נתינה חד־צדדית בלבד.
דווקא משום שהאדם שותף בתיקון, נוצר ריבוי, צמיחה והתפתחות, ומתגלים בעולם בני, חיי ומזוני.
הקדמה
בשיעור זה הרב מבאר את מהות י"ג מידות הרחמים, את הקשר בינן לבין אריך אנפין, אבא ואמא, וי"ג תיקוני הדיקנא. מתוך כך מתבאר מדוע דווקא שילוב הרחמים עם תיקון החסרונות הוא המאפשר את קיום העולם, את הריבוי של בני, חיי ומזוני, ואת גילוי השגחתו של הקב"ה כ"טוב ומיטיב". בהמשך השיעור מתבאר גם עניינה של ה' זעירא שבמילה "בהיבראם" וההבדל בין "אדם" ל"פני אדם".
🔵 י"ג מידות הרחמים – לבוש לגילוי החכמה
י"ג מידות הרחמים אינן רק מידות של רחמים כפשוטן, אלא הן הלבוש המאפשר את גילוי אור החכמה העליון.
🔹 אריך אנפין הוא פרצוף החכמה העליונה.
🔹 "אנפין" מלשון פנים, כי החכמה מאירה את הפנים, ככתוב: "חכמת אדם תאיר פניו".
🔹 גילוי זה הוא המדרגה הגבוהה ביותר, המתגלה בשלמות רק במנחת שבת.
אולם אור החכמה אינו יכול להתגלות ללא לבוש של חסדים. אילו היה מתגלה ללא חסדים, היה מורגש כדין קשה ולא כהטבה. לכן י"ג מידות הרחמים מלבישות את אור החכמה ומאפשרות לגלות את השגחת ה' כ"טוב ומיטיב".
🟠 מקום י"ג תיקוני הדיקנא
י"ג תיקוני הדיקנא מלבישים את אריך אנפין מן הפה ועד החזה.
🔹 אזור זה הוא מקום החסדים.
🔹 עצם אריך אנפין הוא חכמה.
🔹 החסדים הם המאפשרים לקבל את החכמה ללא דינים.
נמצא שתפקיד הדיקנא אינו ליצור את החכמה אלא לאפשר את גילויה בצורה מתוקנת.
🟡 הקשר בין אבא ואמא לי"ג מידות הרחמים
התכונה המרכזית של י"ג מידות הרחמים היא חפץ חסד.
זוהי גם תכונתם של אבא ואמא.
כשם שאב ואם כל מחשבתם היא כיצד להשפיע לילדיהם, כך גם הפרצופים העליונים הנקראים אבא ואמא מייצגים רצון מתמיד להשפיע.
לפני שיש למי להשפיע אין משמעות לשם "אבא ואמא". רק כאשר יש מציאות של מקבלים, מתגלה כוח ההשפעה שלהם.
לכן אבא ואמא מייצגים את מידת הרחמים ואת החסדים, ובשורשם הם מקבילים לי"ג מידות הרחמים.
🟣 שאלת האר"י – מדוע אבא ואמא אינם נזכרים באדרא רבא
שואל האר"י הקדוש:
אם אבא ואמא הם מקום הרחמים, וי"ג מידות הרחמים הן גילוי החסדים, מדוע באדרא רבא – שהיא המקום המרכזי שבו רשב"י מגלה את סודות י"ג תיקוני הדיקנא – כמעט שלא נזכרים אבא ואמא?
הרי לכאורה היה ראוי שכל הדיון יתמקד בהם.
שאלה זו יסודית, משום שאדרא רבא היא היסוד להבנת כל מבנה הזוהר, וכפי שמובא בשם הגר"א, שעיקר ירידתו לעולם הייתה כדי לבאר את האדרא רבא, שכן היא כוללת את היסודות שעליהם בנויים כל סודות הזוהר.
🔴 התשובה – חסדים בלבד אינם מספיקים
התשובה היא שהפסוק "בני, חיי ומזוני – לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא" מלמד שלא די במידת החסד בלבד.
אמנם אבא ואמא הם חפץ חסד, אך חסד בלבד אינו יוצר התפתחות.
כדי שתהיה מציאות של תוספת, ריבוי וברכה, יש צורך גם בהתעוררות החסרונות.
דווקא הכלים השבורים, שנפלו לעולם הזה, הם היוצרים את ההשתוקקות להתקדמות.
האדם מתקדם דווקא כאשר מתגלה בו חיסרון חדש. אילו היה מרגיש שלם בכל מצב, לא הייתה קיימת תנועה של עלייה.
לכן י"ג תיקוני הדיקנא כוללים שני צדדים:
🔹 מצד אחד – רחמים וחסדים עליונים.
🔹 מצד שני – קשר אל הכלים השבורים והחסרונות של הנבראים.
השילוב של שני הצדדים הוא היוצר את הברכה של בני, חיי ומזוני.
🟢 עבודת האדם בתיקון י"ג המידות
כאשר האדם בעולם הזה מתנהג במידות של רחמים, חנינה והשפעה, הוא מעלה את החסרונות של העולם אל שורשם.
בכך מתחברים הכלים השבורים אל מידת חפץ חסד.
זהו סוד השותפות בין עבודת האדם מלמטה לבין השפע היורד מלמעלה.
אילו היו קיימים רק חסדים עליונים ללא עבודת האדם, הייתה זו נתינה חד־צדדית בלבד.
דווקא משום שהאדם שותף בתיקון, נוצר ריבוי, צמיחה והתפתחות, ומתגלים בעולם בני, חיי ומזוני.
🟢 חלק ב' – ה' זעירא, תורה ומצווה, וההבדל בין "אדם" ל"פני אדם"
🔵 ה' זעירא – סוד המלכות המתוקנת
הרב עובר לבאר את דברי תיקוני הזוהר על האות ה' האחרונה של שם הוי"ה.
🔹 י' – חכמה.
🔹 ה' ראשונה – בינה.
🔹 ו' – ז"א, הכולל אהבה ותורה.
🔹 ה' אחרונה – מלכות, שהיא בחינת המצווה והמעשה.
אולם כאן אין מדובר במלכות כפי שהיא מצד מידת הדין, אלא בה' זעירא – מלכות שכבר נמתקה בבינה, ולכן היא יכולה להתגלות ולהתקיים.
זהו סוד הפסוק: "אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם", ודרשת חז"ל: "אל תקרי בהיבראם אלא באברהם."
האות ה' הקטנה מרמזת שהעולם נברא במידת הרחמים ולא במידת הדין הגמורה.
🟠 המצווה – בחינת העשייה
ה' האחרונה רומזת למצווה בפועל.
כאן עדיין אין מדובר בכוונת המצווה אלא בעצם קיום המעשה.
המעשה עצמו שייך למלכות והוא מתלבש ברמ"ח האיברים, כנגד רמ"ח מצוות עשה.
לכן גם אדם שאינו משיג את כל עומק הכוונות העליונות, עצם קיום המצווה כבר פועל תיקון גדול בעולמות.
🟡 הנסתר והנגלה בעבודת ה'
הרב מביא את דברי הזוהר המחלק בין שני חלקים בעבודת האדם:
🔹 אהבה ויראה – הן פנימיות האדם, ולכן אינן גלויות לאחרים.
🔹 תורה ומצוות – הן המעשים הנראים כלפי חוץ, ולכן הן גלויות לכל.
אפשר לראות אדם לומד תורה, מניח תפילין או מקיים מצווה, אך אי אפשר לראות את מידת אהבת ה' ויראת ה' שבלבו.
לכן התורה מבחינה בין הפנימיות הנסתרת לבין המעשים הגלויים.
🟣 "אדם" ו"פני אדם"
מכאן מגיע הרב לביאור עמוק בהבדל שבין אדם לבין פני אדם.
ישנן שתי מדרגות:
🔹 אדם – עצם קומת האדם, שהיא השלמות הפנימית.
🔹 פני אדם – רק ההתגלות החיצונית של אותה שלמות.
כשם שהפנים מגלות את האדם אך אינן מגלות את כל פנימיותו, כך גם בעולם הרוחני יש מדרגה פנימית נסתרת ומדרגה חיצונית המתגלית.
לכן "פני אדם" הם רק גילוי חלקי של מדרגת האדם.
🔴 מדוע המלכות נגנזה
הרב מבאר שעצם המלכות, שהיא בחינת הדין הגמור, אינה יכולה להתגלות במשך ששת אלפי שנות העולם.
משום כך היא נגנזה ברדל"א, ואינה משמשת בהנהגת העולם כיום.
במקומה פועל היסוד, שהוא מלכות הממותקת בבינה.
לכן כל הנהגת העולם כיום היא הנהגה של רחמים, ולא של דין גמור.
רק בגמר התיקון תתגלה גם בחינת המלכות כפי שהיא בשורשה.
🟢 פני אדם – סוד היסוד
היסוד נקרא "פני אדם", מפני שהוא המדרגה הגלויה והמשפיעה.
הוא אינו מגלה את עצם הדין של המלכות אלא את צורתה לאחר שנמתקה ברחמים.
לכן כל השפע והברכה המתגלים בעולם יורדים דרך היסוד.
זוהי גם הסיבה שההתפתחות של העולם אפשרית רק באמצעות מידת ההשפעה ולא באמצעות הדין.
🔵 מדוע נכתבה ה' קטנה
אילו הייתה כתובה בפסוק ה' גדולה, הייתה רומזת למלכות מצד הדין, ואז העולם לא היה יכול להתקיים.
דווקא משום שנכתבה ה' זעירא, היא רומזת למלכות שנמתקה ברחמים.
מכאן למד הרב שעיקר קיום העולם הוא בזכות מיתוק הדין ברחמים, ולא מכוח הדין עצמו.
לכן העולם מתקיים ומתפתח למרות שעדיין לא הגיע לשלמות התיקון.
הקדמה
בשיעור זה הרב מבאר את מהות י"ג מידות הרחמים, את הקשר בינן לבין אריך אנפין, אבא ואמא, וי"ג תיקוני הדיקנא. מתוך כך מתבאר מדוע דווקא שילוב הרחמים עם תיקון החסרונות הוא המאפשר את קיום העולם, את הריבוי של בני, חיי ומזוני, ואת גילוי השגחתו של הקב"ה כ"טוב ומיטיב". בהמשך השיעור מתבאר גם עניינה של ה' זעירא שבמילה "בהיבראם" וההבדל בין "אדם" ל"פני אדם".
🔵 י"ג מידות הרחמים – לבוש לגילוי החכמה
י"ג מידות הרחמים אינן רק מידות של רחמים כפשוטן, אלא הן הלבוש המאפשר את גילוי אור החכמה העליון.
🔹 אריך אנפין הוא פרצוף החכמה העליונה.
🔹 "אנפין" מלשון פנים, כי החכמה מאירה את הפנים, ככתוב: "חכמת אדם תאיר פניו".
🔹 גילוי זה הוא המדרגה הגבוהה ביותר, המתגלה בשלמות רק במנחת שבת.
אולם אור החכמה אינו יכול להתגלות ללא לבוש של חסדים. אילו היה מתגלה ללא חסדים, היה מורגש כדין קשה ולא כהטבה. לכן י"ג מידות הרחמים מלבישות את אור החכמה ומאפשרות לגלות את השגחת ה' כ"טוב ומיטיב".
🟠 מקום י"ג תיקוני הדיקנא
י"ג תיקוני הדיקנא מלבישים את אריך אנפין מן הפה ועד החזה.
🔹 אזור זה הוא מקום החסדים.
🔹 עצם אריך אנפין הוא חכמה.
🔹 החסדים הם המאפשרים לקבל את החכמה ללא דינים.
נמצא שתפקיד הדיקנא אינו ליצור את החכמה אלא לאפשר את גילויה בצורה מתוקנת.
🟡 הקשר בין אבא ואמא לי"ג מידות הרחמים
התכונה המרכזית של י"ג מידות הרחמים היא חפץ חסד.
זוהי גם תכונתם של אבא ואמא.
כשם שאב ואם כל מחשבתם היא כיצד להשפיע לילדיהם, כך גם הפרצופים העליונים הנקראים אבא ואמא מייצגים רצון מתמיד להשפיע.
לפני שיש למי להשפיע אין משמעות לשם "אבא ואמא". רק כאשר יש מציאות של מקבלים, מתגלה כוח ההשפעה שלהם.
לכן אבא ואמא מייצגים את מידת הרחמים ואת החסדים, ובשורשם הם מקבילים לי"ג מידות הרחמים.
🟣 שאלת האר"י – מדוע אבא ואמא אינם נזכרים באדרא רבא
שואל האר"י הקדוש:
אם אבא ואמא הם מקום הרחמים, וי"ג מידות הרחמים הן גילוי החסדים, מדוע באדרא רבא – שהיא המקום המרכזי שבו רשב"י מגלה את סודות י"ג תיקוני הדיקנא – כמעט שלא נזכרים אבא ואמא?
הרי לכאורה היה ראוי שכל הדיון יתמקד בהם.
שאלה זו יסודית, משום שאדרא רבא היא היסוד להבנת כל מבנה הזוהר, וכפי שמובא בשם הגר"א, שעיקר ירידתו לעולם הייתה כדי לבאר את האדרא רבא, שכן היא כוללת את היסודות שעליהם בנויים כל סודות הזוהר.
🔴 התשובה – חסדים בלבד אינם מספיקים
התשובה היא שהפסוק "בני, חיי ומזוני – לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא" מלמד שלא די במידת החסד בלבד.
אמנם אבא ואמא הם חפץ חסד, אך חסד בלבד אינו יוצר התפתחות.
כדי שתהיה מציאות של תוספת, ריבוי וברכה, יש צורך גם בהתעוררות החסרונות.
דווקא הכלים השבורים, שנפלו לעולם הזה, הם היוצרים את ההשתוקקות להתקדמות.
האדם מתקדם דווקא כאשר מתגלה בו חיסרון חדש. אילו היה מרגיש שלם בכל מצב, לא הייתה קיימת תנועה של עלייה.
לכן י"ג תיקוני הדיקנא כוללים שני צדדים:
🔹 מצד אחד – רחמים וחסדים עליונים.
🔹 מצד שני – קשר אל הכלים השבורים והחסרונות של הנבראים.
השילוב של שני הצדדים הוא היוצר את הברכה של בני, חיי ומזוני.
🟢 עבודת האדם בתיקון י"ג המידות
כאשר האדם בעולם הזה מתנהג במידות של רחמים, חנינה והשפעה, הוא מעלה את החסרונות של העולם אל שורשם.
בכך מתחברים הכלים השבורים אל מידת חפץ חסד.
זהו סוד השותפות בין עבודת האדם מלמטה לבין השפע היורד מלמעלה.
אילו היו קיימים רק חסדים עליונים ללא עבודת האדם, הייתה זו נתינה חד־צדדית בלבד.
דווקא משום שהאדם שותף בתיקון, נוצר ריבוי, צמיחה והתפתחות, ומתגלים בעולם בני, חיי ומזוני.
הקדמה
בשיעור זה הרב מבאר את מהות י"ג מידות הרחמים, את הקשר בינן לבין אריך אנפין, אבא ואמא, וי"ג תיקוני הדיקנא. מתוך כך מתבאר מדוע דווקא שילוב הרחמים עם תיקון החסרונות הוא המאפשר את קיום העולם, את הריבוי של בני, חיי ומזוני, ואת גילוי השגחתו של הקב"ה כ"טוב ומיטיב". בהמשך השיעור מתבאר גם עניינה של ה' זעירא שבמילה "בהיבראם" וההבדל בין "אדם" ל"פני אדם".
🔵 י"ג מידות הרחמים – לבוש לגילוי החכמה
י"ג מידות הרחמים אינן רק מידות של רחמים כפשוטן, אלא הן הלבוש המאפשר את גילוי אור החכמה העליון.
🔹 אריך אנפין הוא פרצוף החכמה העליונה.
🔹 "אנפין" מלשון פנים, כי החכמה מאירה את הפנים, ככתוב: "חכמת אדם תאיר פניו".
🔹 גילוי זה הוא המדרגה הגבוהה ביותר, המתגלה בשלמות רק במנחת שבת.
אולם אור החכמה אינו יכול להתגלות ללא לבוש של חסדים. אילו היה מתגלה ללא חסדים, היה מורגש כדין קשה ולא כהטבה. לכן י"ג מידות הרחמים מלבישות את אור החכמה ומאפשרות לגלות את השגחת ה' כ"טוב ומיטיב".
🟠 מקום י"ג תיקוני הדיקנא
י"ג תיקוני הדיקנא מלבישים את אריך אנפין מן הפה ועד החזה.
🔹 אזור זה הוא מקום החסדים.
🔹 עצם אריך אנפין הוא חכמה.
🔹 החסדים הם המאפשרים לקבל את החכמה ללא דינים.
נמצא שתפקיד הדיקנא אינו ליצור את החכמה אלא לאפשר את גילויה בצורה מתוקנת.
🟡 הקשר בין אבא ואמא לי"ג מידות הרחמים
התכונה המרכזית של י"ג מידות הרחמים היא חפץ חסד.
זוהי גם תכונתם של אבא ואמא.
כשם שאב ואם כל מחשבתם היא כיצד להשפיע לילדיהם, כך גם הפרצופים העליונים הנקראים אבא ואמא מייצגים רצון מתמיד להשפיע.
לפני שיש למי להשפיע אין משמעות לשם "אבא ואמא". רק כאשר יש מציאות של מקבלים, מתגלה כוח ההשפעה שלהם.
לכן אבא ואמא מייצגים את מידת הרחמים ואת החסדים, ובשורשם הם מקבילים לי"ג מידות הרחמים.
🟣 שאלת האר"י – מדוע אבא ואמא אינם נזכרים באדרא רבא
שואל האר"י הקדוש:
אם אבא ואמא הם מקום הרחמים, וי"ג מידות הרחמים הן גילוי החסדים, מדוע באדרא רבא – שהיא המקום המרכזי שבו רשב"י מגלה את סודות י"ג תיקוני הדיקנא – כמעט שלא נזכרים אבא ואמא?
הרי לכאורה היה ראוי שכל הדיון יתמקד בהם.
שאלה זו יסודית, משום שאדרא רבא היא היסוד להבנת כל מבנה הזוהר, וכפי שמובא בשם הגר"א, שעיקר ירידתו לעולם הייתה כדי לבאר את האדרא רבא, שכן היא כוללת את היסודות שעליהם בנויים כל סודות הזוהר.
🔴 התשובה – חסדים בלבד אינם מספיקים
התשובה היא שהפסוק "בני, חיי ומזוני – לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא" מלמד שלא די במידת החסד בלבד.
אמנם אבא ואמא הם חפץ חסד, אך חסד בלבד אינו יוצר התפתחות.
כדי שתהיה מציאות של תוספת, ריבוי וברכה, יש צורך גם בהתעוררות החסרונות.
דווקא הכלים השבורים, שנפלו לעולם הזה, הם היוצרים את ההשתוקקות להתקדמות.
האדם מתקדם דווקא כאשר מתגלה בו חיסרון חדש. אילו היה מרגיש שלם בכל מצב, לא הייתה קיימת תנועה של עלייה.
לכן י"ג תיקוני הדיקנא כוללים שני צדדים:
🔹 מצד אחד – רחמים וחסדים עליונים.
🔹 מצד שני – קשר אל הכלים השבורים והחסרונות של הנבראים.
השילוב של שני הצדדים הוא היוצר את הברכה של בני, חיי ומזוני.
🟢 עבודת האדם בתיקון י"ג המידות
כאשר האדם בעולם הזה מתנהג במידות של רחמים, חנינה והשפעה, הוא מעלה את החסרונות של העולם אל שורשם.
בכך מתחברים הכלים השבורים אל מידת חפץ חסד.
זהו סוד השותפות בין עבודת האדם מלמטה לבין השפע היורד מלמעלה.
אילו היו קיימים רק חסדים עליונים ללא עבודת האדם, הייתה זו נתינה חד־צדדית בלבד.
דווקא משום שהאדם שותף בתיקון, נוצר ריבוי, צמיחה והתפתחות, ומתגלים בעולם בני, חיי ומזוני.
🟢 חלק ב' – ה' זעירא, תורה ומצווה, וההבדל בין "אדם" ל"פני אדם"
🔵 ה' זעירא – סוד המלכות המתוקנת
הרב עובר לבאר את דברי תיקוני הזוהר על האות ה' האחרונה של שם הוי"ה.
🔹 י' – חכמה.
🔹 ה' ראשונה – בינה.
🔹 ו' – ז"א, הכולל אהבה ותורה.
🔹 ה' אחרונה – מלכות, שהיא בחינת המצווה והמעשה.
אולם כאן אין מדובר במלכות כפי שהיא מצד מידת הדין, אלא בה' זעירא – מלכות שכבר נמתקה בבינה, ולכן היא יכולה להתגלות ולהתקיים.
זהו סוד הפסוק: "אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם", ודרשת חז"ל: "אל תקרי בהיבראם אלא באברהם."
האות ה' הקטנה מרמזת שהעולם נברא במידת הרחמים ולא במידת הדין הגמורה.
🟠 המצווה – בחינת העשייה
ה' האחרונה רומזת למצווה בפועל.
כאן עדיין אין מדובר בכוונת המצווה אלא בעצם קיום המעשה.
המעשה עצמו שייך למלכות והוא מתלבש ברמ"ח האיברים, כנגד רמ"ח מצוות עשה.
לכן גם אדם שאינו משיג את כל עומק הכוונות העליונות, עצם קיום המצווה כבר פועל תיקון גדול בעולמות.
🟡 הנסתר והנגלה בעבודת ה'
הרב מביא את דברי הזוהר המחלק בין שני חלקים בעבודת האדם:
🔹 אהבה ויראה – הן פנימיות האדם, ולכן אינן גלויות לאחרים.
🔹 תורה ומצוות – הן המעשים הנראים כלפי חוץ, ולכן הן גלויות לכל.
אפשר לראות אדם לומד תורה, מניח תפילין או מקיים מצווה, אך אי אפשר לראות את מידת אהבת ה' ויראת ה' שבלבו.
לכן התורה מבחינה בין הפנימיות הנסתרת לבין המעשים הגלויים.
🟣 "אדם" ו"פני אדם"
מכאן מגיע הרב לביאור עמוק בהבדל שבין אדם לבין פני אדם.
ישנן שתי מדרגות:
🔹 אדם – עצם קומת האדם, שהיא השלמות הפנימית.
🔹 פני אדם – רק ההתגלות החיצונית של אותה שלמות.
כשם שהפנים מגלות את האדם אך אינן מגלות את כל פנימיותו, כך גם בעולם הרוחני יש מדרגה פנימית נסתרת ומדרגה חיצונית המתגלית.
לכן "פני אדם" הם רק גילוי חלקי של מדרגת האדם.
🔴 מדוע המלכות נגנזה
הרב מבאר שעצם המלכות, שהיא בחינת הדין הגמור, אינה יכולה להתגלות במשך ששת אלפי שנות העולם.
משום כך היא נגנזה ברדל"א, ואינה משמשת בהנהגת העולם כיום.
במקומה פועל היסוד, שהוא מלכות הממותקת בבינה.
לכן כל הנהגת העולם כיום היא הנהגה של רחמים, ולא של דין גמור.
רק בגמר התיקון תתגלה גם בחינת המלכות כפי שהיא בשורשה.
🟢 פני אדם – סוד היסוד
היסוד נקרא "פני אדם", מפני שהוא המדרגה הגלויה והמשפיעה.
הוא אינו מגלה את עצם הדין של המלכות אלא את צורתה לאחר שנמתקה ברחמים.
לכן כל השפע והברכה המתגלים בעולם יורדים דרך היסוד.
זוהי גם הסיבה שההתפתחות של העולם אפשרית רק באמצעות מידת ההשפעה ולא באמצעות הדין.
🔵 מדוע נכתבה ה' קטנה
אילו הייתה כתובה בפסוק ה' גדולה, הייתה רומזת למלכות מצד הדין, ואז העולם לא היה יכול להתקיים.
דווקא משום שנכתבה ה' זעירא, היא רומזת למלכות שנמתקה ברחמים.
מכאן למד הרב שעיקר קיום העולם הוא בזכות מיתוק הדין ברחמים, ולא מכוח הדין עצמו.
לכן העולם מתקיים ומתפתח למרות שעדיין לא הגיע לשלמות התיקון.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה