סיכום 2 תעס חלק ד אור פנימי חשיבות הלימוד לפי האריז'ל וביאורו ע"י בעל הסולם 20.7.26
תע״ס חלק ד׳ – אור פנימי אות ה׳ (20.7.26)
חשיבות הלימוד לפי האר״י וביאורו של בעל הסולם – חלק א׳
🔑 ההצמדה – המפתח להצלחה
• הרב פתח וחזר על היסוד המרכזי: ההצמדה היא המפתח להצלחה בלימוד.
• כדי להבין את דברי בעל הסולם יש להיצמד להגדרות המדויקות של המושגים בקבלה ולא לפרש אותם לפי ההבנה הרגילה שלנו.
• אנו עוסקים בפרק א׳, אות ה׳, שבו מבאר בעל הסולם את תחילת הופעת הכלים ואת ההבדל בין ראש לגוף.
🧠 בראש אין כלים
• בראש של כל פרצוף אין כלים.
• הסיבה היא שכלי פירושו רצון לקבל, ואילו הראש הוא מקום המחשבה, החשבון וההחלטה בלבד.
• בראש האדם עדיין אינו מקבל את האור, אלא בודק כמה ניתן לקבל וכיצד לקבל בצורה נכונה.
• לכן הראש נקרא מקום של דחיית הקבלה ולא מקום של קבלה בפועל.
• הכלים מתחילים רק מהגוף – כלומר מהפה ולמטה.
🗣️ הפה – התחלת מציאות הכלים
• כפי שבגשמיות האותיות יוצאות מתוך הפה, כך ברוחניות הכלים מתחילים מבחינת הפה ולמטה.
• הדיבור הוא הכוח שמוציא את הפנימיות אל הגילוי והופך אותה לכלי.
• לכן הקדושה תלויה מאוד בכוח הדיבור: תפילה, ברכות, לימוד תורה וקידושין.
• הדיבור אינו רק ביטוי חיצוני של האדם, אלא כוח שמשפיע ובונה את הרצון הפנימי שלו.
❤️ הדיבור מתקן את המלכות – תיקון הלב
• המלכות היא בחינת הלב.
• הלב הוא מקום הרצון של האדם, ושם מתגלה התיקון האמיתי.
• הדיבור משפיע על הלב, מפני שמה שהאדם מוציא מפיו משפיע על הרצון שלו.
• לכן קבלות שאדם מקבל על עצמו, נדרים והתחייבויות – כוחם נובע מהדיבור.
• תיקון המלכות הוא למעשה תיקון הרצון, והדרך המרכזית להשפיע עליו היא באמצעות הדיבור.
💍 כוח הדיבור מחיל קדושה
• בקידושין אין די בכך שהחתן נותן טבעת.
• יש צורך באמירה: "הרי את מקודשת לי".
• ללא הדיבור אין חלות של קדושה.
• מכאן אנו לומדים שכוח הדיבור יוצר מציאות רוחנית חדשה.
• כך גם בבריאת העולם נאמר: "בדבר ה׳ שמים נעשו" – הקב״ה ברא את המציאות באמצעות הדיבור.
📖 לימוד תורה בקול מזכך את הלב
• לימוד תורה משפיע על פנימיות האדם ומזכך את הרצון.
• כאשר האדם לומד בקול, ההשפעה על הלב חזקה יותר מאשר לימוד בלבד במחשבה.
• הסיבה לכך היא שהפה והלב שניהם שייכים לבחינת מלכות, ולכן יש ביניהם קשר פנימי.
• ככל שאדם מרבה לדבר דברי תורה, תפילה וברכות – כך הרצון שלו מתעדן ומתקדש.
🌍 עולם העקודים – הופעת הכלי הראשון
• לפני עולם העקודים לא הייתה מציאות של כלי.
• בעולם העקודים הופיע לראשונה כלי אחד הכולל בתוכו את כל עשר הספירות.
• האור והכלי עדיין היו מחוברים יחד ולא הייתה ביניהם הפרדה ברורה.
• הכלי בעולם העקודים עדיין לא הגביל את האור, אלא קיבל את כל מה שהאור העליון השפיע.
• לכן נקרא בשם "עקודים" – משום שכל הספירות היו עקודות ומחוברות בכלי אחד.
☝️ אחדות מגלה את טוב ה׳
• הרב הסביר שעולם העקודים מלמד יסוד חשוב גם בעבודת האדם.
• כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מייחד את כל ההשגחה ומבין שכל מה שקורה מגיע מהבורא – הוא מגיע לבחינת "אחד".
• כל עוד יש באדם חלקים שבהם הוא חושב שהמציאות אינה קשורה לטוב ה׳ – חסרה האחדות.
• כאשר האדם משיג את האחדות, הוא מגלה את הטוב של הבורא בכל המצבים.
🍷 משל האחים ויוסף
• הרב הביא את עניין האחים של יוסף, שכל עוד היו בפירוד לא יכלו לשתות יין.
• לאחר שהתגלה האיחוד עם יוסף – חזר גילוי היין.
• היין רומז לסוד ולגילוי פנימי.
• הסוד אינו יכול להתגלות במקום שיש פירוד, אלא רק במקום שיש אחדות.
• כך גם בעבודת האדם: כאשר כל החלקים מתחברים לאחדות אחת – מתגלה האור.
📌 המשך בחלק ב׳: צמצום ב׳ ושיתוף מידת הרחמים בדין, ההבדל בין שכל ללב, חידושו של בעל הסולם, אדם קדמון, חזה וטבור וחשיבות התיקון מחזה ולמטה.
זה הרי חלק ב.. עכשיו חלק ג.. כמ החלקים יש
בסדר עכשיו חלק ג
📖 תע״ס חלק ד׳ – אור פנימי אות ה׳ (20.7.26)
חשיבות הלימוד לפי האר״י וביאורו של בעל הסולם – חלק ג׳
📌 שני מקומות ההגבלה – חזה וטבור
• הרב המשיך לבאר את דברי בעל הסולם:
"מלכות שבסוף הכלי ההוא… היא המגבילה את האור העליון שלא יתפשט ממנו ולמטה… וכוח הגבלה הזאת מכונה בשם טבור או חזה."
• כלומר, יש שתי בחינות של הגבלה בפרצוף: חזה וטבור.
• החזה והטבור הם המקומות הראשונים שבהם מתגלה כוח של כלי אמיתי, המאפשר הגבלה נכונה של האור.
📌 החזה – חסדים מכוסים
• החזה הוא מקום שבו קיימת כבר מציאות של כלי, אבל עדיין אין גילוי של אור החכמה.
• זה נקרא בחינת חסדים מכוסים – השפעה טהורה ללא גילוי החכמה.
• החזה שייך לבחינת חג״ת – חסד, גבורה ותפארת.
• לכן הוא קשור לבחינת האבות: אברהם, יצחק ויעקב.
• על האבות נאמר:
"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה׳ לא נודעתי להם."
• הייתה להם השגה גדולה מאוד, אך עדיין לא היה גילוי של שם הוי״ה בשלמות, משום שחסר עדיין תיקון כלי הקבלה.
📌 הטבור – גילוי הטוב בשלמות
• הטבור הוא המקום שבו מתחילה בחינת נה״י – נצח, הוד ויסוד.
• כאן כבר יש אפשרות לגילוי החכמה בתוך החסדים.
• לכן הטבור נקרא "טוב אור" – כי כאן מתגלה שהאור הוא באמת טוב ומיטיב.
• הטוב אינו מתגלה רק במקום של השפעה, אלא דווקא בתוך המקומות שבהם יש רצון לקבל וחסרונות שצריכים תיקון.
• כאשר האדם מתקן את הרצון לקבל שלו, הוא מגלה את השגחת הבורא בשלמות.
📌 מדוע עיקר העבודה היא מחזה ולמטה
• הרב הסביר שאם האדם היה נשאר רק בבחינת חזה ולמעלה – הוא היה דומה למלאכים.
• המלאכים נמצאים בבחינת חפץ חסד, עובדים את ה׳ תמיד, אך אין להם בירורים של רצון לקבל.
• אין אצלם את עבודת התיקון שיש אצל האדם.
• מטרת הבריאה אינה לברוא מלאכים אלא לברוא אדם.
• לכן האדם צריך להוריד את האור אל הרצון לקבל ולתקן אותו.
• דווקא מחזה ולמטה נמצאים:
• הרצונות.
• החסרונות.
• הבחירה.
• הבירורים.
• התיקונים.
• ולכן דווקא שם מתגלה הגדלות הגדולה ביותר של הבורא.
📌 מחזה ולמעלה לעומת מחזה ולמטה
• הרב הסביר שמבנה הגוף הגשמי משקף את המבנה הרוחני של הפרצוף.
• האדם הוא חותם של כל העולמות, ולכן אותם מבנים קיימים גם ברוחניות וגם באדם.
• מחזה ולמעלה
• זהו מקום של השפעה וחסדים.
• שם נמצאים איברי החיים – הלב והריאות.
• הלב והריאות פועלים ללא הפסקה, בדומה למלאכים שעובדים תמיד בחפץ חסד.
• זהו מקום של חסדים מכוסים, שבו עדיין אין גילוי מלא של החכמה.
• מחזה ולמטה
• זהו מקום כלי הקבלה והבירורים.
• שם נמצאים איברי העיכול, שבהם האדם מברר ומתקן את מה שנכנס אליו.
• זהו מקום העבודה המעשית של האדם – תיקון הרצונות והעלאתם להשפעה.
• דווקא כאן מתגלה האור בשלמות, משום שכאן מתוקן הרצון לקבל עצמו.
📌 אדם קדמון לעומת אדם דאצילות
• הרב הדגיש שהמושג "אדם" בשלמות מתחיל בעולם האצילות.
• באדם קדמון עדיין אין את הצורה השלמה של אדם כפי שאנו מכירים אותה.
• באדם קדמון הכול בבחינת אחדות פשוטה – אין עדיין חלוקה של ימין ושמאל וקו אמצעי.
• אדם אמיתי כולל:
• צד ימין.
• צד שמאל.
• קו אמצעי המחבר ביניהם.
• דווקא החיבור בין הניגודים יוצר את צורת האדם השלמה.
📌 צורת האדם קיימת בכל העולמות
• הרב הסביר שמבחינת הצורה, האדם הוא אותו אדם בכל המדרגות.
• ההבדל בין העולמות אינו בצורה אלא בחומר – ברצון.
• כאשר הרצון הוא רצון להשפיע, זו בחינת עולם האצילות.
• כאשר הרצון עדיין רצון לקבל לעצמו, זו בחינה נמוכה יותר.
• לכן קיימת אפשרות לעלות במדרגות, כמו סולם יעקב:
"והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה."
📌 משה רבנו – תיקון מחזה ולמטה
• משה רבנו מייצג את בחינת נה״י המתוקנת.
• תפקידו של משה אינו רק לקבל השגה, אלא להוריד את התורה אל המציאות המעשית.
• משה מחבר בין העליון לתחתון – בין האור לבין הכלי.
• לכן דווקא דרך משה מתגלה שם ה׳ בשלמות.
• אצל האבות הייתה השגה גדולה, אך עדיין בחינת חסדים מכוסים.
• אצל משה מתגלה החיבור של חסדים עם חכמה – גילוי שלם יותר.
📌 תפקיד התורה – לא רק ידיעה אלא תיקון הלב
• הרב חזר על כך שמטרת התורה אינה שהאדם יצבור ידע בלבד.
• השכל הוא אמצעי להגיע לדבקות, אך אינו המטרה עצמה.
• התיקון האמיתי הוא שהידיעה תיכנס ללב ותשנה את הרצון.
• לכן נאמר:
"וידעת היום והשבות אל לבבך."
• הידיעה צריכה לעבור מן המוח אל הלב.
📌 סיכום כל השיעור
• בראש אין כלים, כי הראש הוא מקום המחשבה והחשבון.
• הכלים מתחילים בגוף, במקום שבו האדם עובד עם הרצון.
• הדיבור הוא כוח יצירת הכלים ותיקון המלכות.
• עולם העקודים מגלה את בחינת האחדות והאור המאוחד.
• צמצום ב׳ ושיתוף מידת הרחמים בדין מאפשרים את מציאות התיקון.
• החזה מגלה את בחינת החסדים המכוסים.
• הטבור מגלה את "טוב אור" – גילוי ההטבה בשלמות.
• מטרת האדם אינה להיות מלאך, אלא לתקן את הרצון לקבל ולהפוך אותו לכלי של השפעה.
• החיבור בין מוח ללב הוא הקו האמצעי – הכלי האמיתי שמביא את האדם לדבקות בבורא.
📖 תע״ס חלק ד׳ – אור פנימי אות ה׳ (20.7.26)
חשיבות הלימוד לפי האר״י וביאורו של בעל הסולם – חלק ג׳
📚 מדוע הזוהר כמעט אינו עוסק באדם קדמון
• הרב ביאר שבעל הסולם מביא בשם האר״י שחכמי הזוהר כמעט לא עסקו בפרצופי אדם קדמון.
• הזוהר מזכיר את אדם קדמון רק במקומות מועטים וברמזים נסתרים.
• עיקר עיסוקו של הזוהר הוא בעולם האצילות, משום ששם מתחילים הכלים המתוקנים ושיתוף מידת הרחמים בדין.
• מטרת הזוהר היא להדריך את האדם בתיקון נפשו, ולכן הוא עוסק בעיקר במקום שבו יש עבודת תיקון.
📖 מדוע האר״י הרחיב בעניין אדם קדמון
• האר״י גילה באריכות את סדר ההשתלשלות, כדי לבאר כיצד יוצאים כל העולמות זה מזה.
• אדם קדמון הוא תחילת גילוי הקו לאחר הצמצום.
• כל מה שעתיד להתגלות בכל העולמות כלול כבר בשורשו באדם קדמון.
• אף על פי כן, עיקר העבודה של האדם אינה באדם קדמון אלא בעולם האצילות, שבו מופיעים הכלים והתיקונים.
📜 חשיבות כתבי הרח״ו
• בעל הסולם מדגיש שיש להסתמך בעיקר על כתבי רבי חיים ויטאל.
• הרח״ו היה התלמיד שקיבל את עיקר תורת האר״י.
• האר״י עצמו הזהיר שלא ללמוד את כתבי שאר התלמידים כאשר הם סותרים את דברי הרח״ו.
• הסיבה לכך היא שלא כל התלמידים השיגו את עומק דברי רבם באותה מדרגה.
📌 מדוע הרח״ו זכה לכך
• הרב הסביר שהרח״ו היה הכלי המרכזי לקבלת תורת האר״י.
• לכן כתבי עץ חיים ושאר כתבי הרח״ו הם היסוד שעליהם נשענים בעל הסולם וכל גדולי המקובלים.
• כאשר יש הבדל בין כתבי הרח״ו לבין תלמידים אחרים, ההכרעה היא כדברי הרח״ו.
🧠 האם מטרת התורה היא רק לדעת?
• הרב שאל שאלה יסודית: האם מטרת התורה היא שהאדם ידע את כל התורה בעל פה?
• אילו זו הייתה המטרה, היה אפשר ליצור מכונה שתדע את כל התורה כולה.
• היא הייתה משיבה מיד על כל שאלה, מצטטת את כל הראשונים והאחרונים ואף מסבירה כל סוגיה.
• אולם למרות כל ידיעותיה, היא לא הייתה יכולה לתקן אפילו אדם אחד.
🤖 משל הרובוט
• הרב השתמש במשל של רובוט או בינה מלאכותית.
• לרובוט יכול להיות ידע עצום, אך אין לו לב, רצון, אהבה או יראת שמים.
• הוא אינו מתפעל מהבורא ואינו יכול להתדבק בו.
• לכן גם אם יהיה בעל ידע מושלם, אין בכך כדי להביא לתיקון האדם.
❤️ התורה ניתנה אל הלב
• מכאן למד הרב שמטרת התורה אינה צבירת ידיעות בלבד.
• השכל הוא אמצעי, אך לא התכלית.
• מטרת התורה היא לזכך את הרצון ולהביא את האדם לדבקות בבורא.
• התורה ניתנה כדי להשפיע על הלב, ולא רק על המוח.
📖 ההתפעלות היא התיקון
• הזיכוך נוצר כאשר האדם מתפעל מדברי התורה.
• ההתפעלות מולידה אהבה, יראה ורצון להשתנות.
• ידיעה שאינה משנה את האדם נשארת ידיעה בלבד.
• כאשר התורה נכנסת אל הלב, היא הופכת להיות כוח מתקן.
⚖️ שכל ולב – שני כוחות משלימים
• הרב הסביר שאין לזלזל בשכל.
• השכל מעניק סדר, הבנה ודיוק.
• אולם כאשר השכל פועל לבדו, ללא לב, הוא עלול להפוך למידת הדין בלבד.
• התכלית היא לחבר את השכל עם הרגש ועם הרצון להשפיע.
🌿 צמצום ב׳ – שיתוף מידת הרחמים בדין
• זהו החידוש הגדול של צמצום ב׳.
• הרחמים מצטרפים אל הדין ומאפשרים לאדם לעלות גם לאחר נפילה.
• אילו הייתה קיימת רק מידת הדין, לא הייתה אפשרות לתשובה ולתיקון.
• שיתוף הרחמים הוא שמאפשר את כל עבודת האדם.
📖 חידושו של בעל הסולם
• הרב הביא את דברי רבי בנימין צינקובסקי, תלמידו של בעל הסולם.
• לדבריו, חידושו של בעל הסולם לא היה בעצם המושגים של קבלה והשפעה, אלא באופן שבו ביאר אותם.
• בעל הסולם הפך מושגים עמוקים לשפה המדברת אל נפש האדם.
• הוא הראה שכל מושג בעולמות העליונים מבטא גם תנועה פנימית בנפש.
🪞 הקבלה מדברת על האדם
• כאשר בעל הסולם מדבר על אור – הכוונה גם להתפעלות פנימית.
• כאשר הוא מדבר על כלי – הכוונה גם לרצון של האדם.
• כאשר הוא מדבר על צמצום – הכוונה גם ליכולת האדם לעצור את הרצון לקבל לעצמו.
• כך הופכת חכמת הקבלה לתורת חיים המדריכה את עבודת האדם.
📌 הרשות שניתנה לבעל הסולם
• הרב הביא בשם רבי בנימין צינקובסקי, שבעל הסולם אמר סמוך לפטירתו כי האר״י קיבל רשות מיוחדת לגלות את סודות הקבלה בדורו.
• באותה מידה, גם בעל הסולם קיבל רשות מיוחדת לבאר את דברי האר״י באופן שיהיו מובנים לדור האחרון.
• לכן פירוש הסולם אינו רק פירוש מילולי, אלא דרך חדשה להבנת עבודת ה׳ הפנימית.
📖 סיכום החלק
• הזוהר עוסק בעיקר בעולם האצילות, מקום התיקון.
• האר״י גילה את סדר ההשתלשלות עד אדם קדמון.
• כתבי הרח״ו הם היסוד המדויק ביותר להבנת תורת האר״י.
• מטרת התורה אינה להרבות ידיעות אלא לזכך את הלב.
• השכל לבדו אינו מביא לדבקות.
• חיבור המוח והלב הוא הדרך להגיע לעבודת ה׳ שלמה.
• בעל הסולם ביאר את מושגי הקבלה כשפה פנימית המדברת אל נפש האדם ומכוונת אותו לתיקון.
📖 תע״ס חלק ד׳ – אור פנימי אות ה׳ (20.7.26)
חשיבות הלימוד לפי האר״י וביאורו של בעל הסולם – חלק ד׳
📌 מלכות המגבילה את האור
• בעל הסולם מבאר שמלכות שבסוף הכלי היא המגבילה את האור העליון שלא יתפשט למטה.
• כוח ההגבלה הזה נקרא בשם חזה או טבור.
• אלו שתי בחינות שונות של גילוי הכלי ושל פעולת המסך.
• ההגבלה אינה באה למנוע את קבלת האור, אלא לאפשר קבלה נכונה על מנת להשפיע.
📌 שתי בחינות במלכות
• הרב הסביר שיש להבחין בין שתי פעולות של המלכות.
• מלכות המזדווגת – המלכות שמקבלת את האור באמצעות זיווג דהכאה, והיא שייכת להתפשטות שמפה ועד הטבור.
• מלכות המסיימת – המלכות שמסיימת את הפרצוף ואינה מאפשרת לאור להתפשט מתחת לטבור.
• שתי הבחינות הללו יוצרות את סדר הפרצוף: ראש, תוך וסוף.
📌 מפה עד הטבור – מקום קבלת האור
• מפה ועד הטבור מתפשט האור בתוך הכלי.
• זהו מקום שבו הכלי כבר מתוקן לקבל את השפע בעל מנת להשפיע.
• אף שגם כאן קיימת חלוקה פנימית, כל האזור הזה שייך לבחינת התוך של הפרצוף.
• כאן מתגלה עיקר עבודת הקבלה המתוקנת.
📌 מחזה ולמעלה
• הרב חילק את התוך לשני חלקים.
• החלק הראשון הוא מחזה ולמעלה.
• זהו מקום של חסדים מכוסים.
• כאן שולטת בעיקר מידת ההשפעה.
• לכן הוא מיוחס לבחינת חג"ת – חסד, גבורה ותפארת.
• האבות שייכים לבחינה זו.
• עליהם נאמר: "ושמי ה' לא נודעתי להם", מפני שלא היה עדיין גילוי מלא של אור החכמה.
📌 מחזה ולמטה
• החלק השני הוא מחזה ועד הטבור.
• כאן מתחילים כלי הקבלה המתוקנים.
• זהו מקום הבירורים והעבודה המעשית.
• אזור זה מיוחס לבחינת נה"י – נצח, הוד ויסוד.
• כאן האדם מתקן את הרצון לקבל ומגלה את אור החכמה בתוך החסדים.
📌 החזה והטבור בגוף האדם
• הרב הדגיש שהאדם הוא חותם של כל העולמות.
• לכן גם בגוף האדם קיימת חלוקה זו.
• הלב והריאות נמצאים מחזה ולמעלה.
• איברי העיכול נמצאים מחזה ולמטה.
• אין זו רק חלוקה גופנית, אלא ביטוי של המבנה הרוחני של האדם.
📌 מדוע דווקא איברי העיכול נמצאים למטה
• מקום האכילה רומז למקום הבירורים.
• האדם אינו מתקן רק מחשבות, אלא גם את הרצון לקבל.
• האוכל עובר בירור, וכך גם הרצונות של האדם.
• כל עבודת הבירורים שייכת בעיקר למחזה ולמטה.
📌 הנשימה והאכילה
• הרב השווה בין הנשימה לבין האכילה.
• הנשימה שייכת בעיקר למחזה ולמעלה – מקום החיים והחסדים.
• האכילה שייכת למחזה ולמטה – מקום קבלת השפע והבירורים.
• לכן עיקר התענוג מתגלה דווקא במקום שבו מתקנים את הרצון לקבל.
📌 "טבור" – מלשון "טוב אור"
• הרב ביאר שהמילה טבור רומזת ל"טוב אור".
• כאשר הרצון לקבל מתוקן, מתגלה שהאור העליון הוא טוב ומיטיב.
• גילוי הטוב אינו נשאר רק ברעיון, אלא מתגלה בתוך המציאות של האדם.
• זהו שלב גבוה יותר מהשפעה בלבד.
📌 מדוע לא די בחפץ חסד
• מצב של חפץ חסד הוא מדרגה גבוהה מאוד.
• אולם זו עדיין אינה שלמות מטרת הבריאה.
• מטרת הבריאה היא שגם הרצון לקבל יתוקן ויקבל את השפע בעל מנת להשפיע.
• לכן העבודה אינה מסתיימת במחזה ולמעלה.
📌 עבודת האדם
• האדם אינו נברא כדי להיות כמלאך בלבד.
• מלאך פועל תמיד בהשפעה ואינו עובר בירורים כמו האדם.
• האדם נשלח לעולם כדי לתקן את הרצון לקבל.
• דווקא באמצעות ההתמודדות עם הרצונות מתגלה שלמות ההטבה של הבורא.
📌 סיכום החלק
• החזה והטבור הם שתי בחינות של הגבלת האור.
• מחזה ולמעלה שייך לחסדים מכוסים ולהשפעה.
• מחזה ולמטה שייך לבירורים, לכלי הקבלה ולגילוי אור החכמה.
• הטבור נקרא "טוב אור", משום שבו מתגלה שההשגחה היא טובה ומיטיבה גם בתוך הרצון לקבל.
• מטרת האדם היא להמשיך את האור העליון אל המקומות הזקוקים לתיקון, ובכך להשלים את כוונת הבריאה.
📖 תע״ס חלק ד׳ – אור פנימי אות ה׳ (20.7.26)
חשיבות הלימוד לפי האר״י וביאורו של בעל הסולם – חלק ה׳ (סיום)
📌 האדם – חותם של כל העולמות
• הרב הדגיש שהאדם הוא החותם של כל העולמות העליונים.
• כל מה שקיים בפרצופים ובעולמות קיים גם בנפש האדם.
• משום כך חכמת הקבלה אינה עוסקת רק בעולמות העליונים, אלא מלמדת כיצד האדם מתקן את עצמו.
• כל תיקון שהאדם עושה ברצונו משפיע על כל המערכת הרוחנית.
📌 אדם קדמון לעומת אדם דאצילות
• הרב ביאר שאין לראות את אדם קדמון כדמות אדם גשמית.
• אדם קדמון הוא השורש הראשון של הקו לאחר הצמצום.
• באדם קדמון הכול עדיין בבחינת אחדות פשוטה, ולכן אין בו עדיין החלוקה השלמה של ימין, שמאל וקו אמצעי.
• עיקר צורת האדם כפי שאנו מכירים אותה מתגלה בעולם האצילות, שבו מופיעים שלושת הקווים והאפשרות לתיקון.
📌 צורת האדם קיימת בכל העולמות
• מבחינת הצורה, אותה צורת אדם קיימת בכל העולמות.
• ההבדל בין המדרגות אינו בצורה אלא בחומר – כלומר במידת תיקון הרצון.
• ככל שהרצון מזוכך יותר ופועל בעל מנת להשפיע, כך האדם נמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר.
• לכן ניתן לעלות ממדרגה למדרגה, משום שהצורה נשארת אחת והחומר הולך ומזדכך.
📌 סולם יעקב
• הרב הזכיר את סולם יעקב כרמז לעליית האדם במדרגות.
• "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה."
• האדם מתחיל את עבודתו בעולם הזה, אך בכוח התיקון יכול לעלות בהדרגה עד לדבקות בבורא.
• העלייה נעשית באמצעות תיקון הרצון ולא באמצעות שינוי חיצוני.
📌 משה רבנו – כוח ההורדה אל המעשה
• משה רבנו מייצג את בחינת נה"י – הכוח להוריד את האור העליון אל המציאות.
• תפקידו אינו רק להשיג השגות רוחניות, אלא להביא אותן אל עם ישראל בצורה מעשית.
• לכן התורה ניתנה דווקא על ידי משה, המחבר בין העליונים לתחתונים.
• משה מגלה את שם הוי"ה בשלמות, משום שהוא פועל גם במקום הבירורים והתיקונים.
📌 האבות ומשה
• האבות מייצגים את בחינת חג"ת – חסדים מכוסים.
• משה מייצג את בחינת נה"י – מקום גילוי החכמה בתוך החסדים.
• משום כך אצל משה יש גילוי רחב יותר של הנהגת ה'.
• העבודה השלמה היא לחבר את שתי הבחינות – גם השפעה וגם תיקון הרצון לקבל.
📌 מטרת כל מבנה הפרצוף
• הראש מלמד כיצד לחשוב נכון.
• הגוף מלמד כיצד לעבוד עם הרצון.
• החזה מלמד על מידת ההשפעה.
• הטבור מלמד על תיקון כלי הקבלה.
• כל מבנה הפרצוף הוא הדרכה לעבודת האדם.
📌 הידיעה צריכה לרדת אל הלב
• הרב חזר והדגיש שהשגות רוחניות אינן המטרה בפני עצמן.
• הידיעה צריכה להפוך לשינוי פנימי של האדם.
• לכן נאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך."
• כאשר הידיעה יורדת אל הלב, היא משנה את הרצון ומביאה לדבקות.
📌 עיקר חידושו של בעל הסולם
• בעל הסולם לימד כיצד להבין את מושגי הקבלה ככוחות הפועלים בתוך נפש האדם.
• בכך הפכה חכמת הקבלה לתורת עבודה מעשית ולא רק ללימוד מושגים מופשטים.
• כל אור, כלי, מסך וצמצום הם גם תנועות פנימיות בנפש האדם.
• לכן הלימוד צריך להביא להתבוננות עצמית ולתיקון המידות.
📌 סיכום השיעור
• בראש אין כלים – הכלים מתחילים מהפה ולמטה.
• הדיבור הוא הכוח שמוציא את הכלים ומתקן את המלכות.
• עולם העקודים מלמד על אחדות האור והכלי.
• צמצום ב' ושיתוף מידת הרחמים בדין הם היסוד המאפשר את תיקון האדם.
• מטרת התורה אינה להרבות ידיעות אלא לזכך את הלב ולהביא לדבקות.
• החזה מסמל את ההשפעה והחסדים המכוסים.
• הטבור מסמל את תיקון כלי הקבלה וגילוי "טוב אור".
• האדם נברא כדי להעלות את הרצון לקבל לבחינת השפעה.
• כל לימוד הקבלה נועד להביא את האדם לחיבור בין המוח והלב, בין הידיעה לבין החיים, ובכך להידמות לבורא.
.
בשמחה. הנה חלק ה׳ והאחרון.
📖 תע״ס חלק ד׳ – אור פנימי אות ה׳ (20.7.26)
חשיבות הלימוד לפי האר״י וביאורו של בעל הסולם – חלק ה׳ (סיום)
📌 האדם – חותם של כל העולמות
• הרב הדגיש שהאדם הוא החותם של כל העולמות העליונים.
• כל מה שקיים בפרצופים ובעולמות קיים גם בנפש האדם.
• משום כך חכמת הקבלה אינה עוסקת רק בעולמות העליונים, אלא מלמדת כיצד האדם מתקן את עצמו.
• כל תיקון שהאדם עושה ברצונו משפיע על כל המערכת הרוחנית.
📌 אדם קדמון לעומת אדם דאצילות
• הרב ביאר שאין לראות את אדם קדמון כדמות אדם גשמית.
• אדם קדמון הוא השורש הראשון של הקו לאחר הצמצום.
• באדם קדמון הכול עדיין בבחינת אחדות פשוטה, ולכן אין בו עדיין החלוקה השלמה של ימין, שמאל וקו אמצעי.
• עיקר צורת האדם כפי שאנו מכירים אותה מתגלה בעולם האצילות, שבו מופיעים שלושת הקווים והאפשרות לתיקון.
📌 צורת האדם קיימת בכל העולמות
• מבחינת הצורה, אותה צורת אדם קיימת בכל העולמות.
• ההבדל בין המדרגות אינו בצורה אלא בחומר – כלומר במידת תיקון הרצון.
• ככל שהרצון מזוכך יותר ופועל בעל מנת להשפיע, כך האדם נמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר.
• לכן ניתן לעלות ממדרגה למדרגה, משום שהצורה נשארת אחת והחומר הולך ומזדכך.
📌 סולם יעקב
• הרב הזכיר את סולם יעקב כרמז לעליית האדם במדרגות.
• "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה."
• האדם מתחיל את עבודתו בעולם הזה, אך בכוח התיקון יכול לעלות בהדרגה עד לדבקות בבורא.
• העלייה נעשית באמצעות תיקון הרצון ולא באמצעות שינוי חיצוני.
📌 משה רבנו – כוח ההורדה אל המעשה
• משה רבנו מייצג את בחינת נה"י – הכוח להוריד את האור העליון אל המציאות.
• תפקידו אינו רק להשיג השגות רוחניות, אלא להביא אותן אל עם ישראל בצורה מעשית.
• לכן התורה ניתנה דווקא על ידי משה, המחבר בין העליונים לתחתונים.
• משה מגלה את שם הוי"ה בשלמות, משום שהוא פועל גם במקום הבירורים והתיקונים.
📌 האבות ומשה
• האבות מייצגים את בחינת חג"ת – חסדים מכוסים.
• משה מייצג את בחינת נה"י – מקום גילוי החכמה בתוך החסדים.
• משום כך אצל משה יש גילוי רחב יותר של הנהגת ה'.
• העבודה השלמה היא לחבר את שתי הבחינות – גם השפעה וגם תיקון הרצון לקבל.
📌 מטרת כל מבנה הפרצוף
• הראש מלמד כיצד לחשוב נכון.
• הגוף מלמד כיצד לעבוד עם הרצון.
• החזה מלמד על מידת ההשפעה.
• הטבור מלמד על תיקון כלי הקבלה.
• כל מבנה הפרצוף הוא הדרכה לעבודת האדם.
📌 הידיעה צריכה לרדת אל הלב
• הרב חזר והדגיש שהשגות רוחניות אינן המטרה בפני עצמן.
• הידיעה צריכה להפוך לשינוי פנימי של האדם.
• לכן נאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך."
• כאשר הידיעה יורדת אל הלב, היא משנה את הרצון ומביאה לדבקות.
📌 עיקר חידושו של בעל הסולם
• בעל הסולם לימד כיצד להבין את מושגי הקבלה ככוחות הפועלים בתוך נפש האדם.
• בכך הפכה חכמת הקבלה לתורת עבודה מעשית ולא רק ללימוד מושגים מופשטים.
• כל אור, כלי, מסך וצמצום הם גם תנועות פנימיות בנפש האדם.
• לכן הלימוד צריך להביא להתבוננות עצמית ולתיקון המידות.
📌 סיכום השיעור
• בראש אין כלים – הכלים מתחילים מהפה ולמטה.
• הדיבור הוא הכוח שמוציא את הכלים ומתקן את המלכות.
• עולם העקודים מלמד על אחדות האור והכלי.
• צמצום ב' ושיתוף מידת הרחמים בדין הם היסוד המאפשר את תיקון האדם.
• מטרת התורה אינה להרבות ידיעות אלא לזכך את הלב ולהביא לדבקות.
• החזה מסמל את ההשפעה והחסדים המכוסים.
• הטבור מסמל את תיקון כלי הקבלה וגילוי "טוב אור".
• האדם נברא כדי להעלות את הרצון לקבל לבחינת השפעה.
• כל לימוד הקבלה נועד להביא את האדם לחיבור בין המוח והלב, בין הידיעה לבין החיים, ובכך להידמות לבורא.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה