סיכום תע'ס חלק ד' – אות ו' 27.8.26 סוד הכלים וההפרש בין כלי הכתר לשאר הכלים
🔹 *מטרת כל סדר ההשתלשלות – גילוי הכלים*
כל המהלכים שלמדנו אינם באים לגלות את האורות אלא את הכלים.
דווקא הכלים מאפשרים לגלות את הטבת הבורא.
כל עוד אין כלי – אין מקום לקבלת השפע.
לכן כל סדר העולמות נועד להביא את הכלים לשלמותם.
🔹 *מדוע חשוב כל כך גילוי הכלים*?
רצון הבורא הוא שההטבה תתגלה עד העולם הזה.
כאשר הכלים אינם מתגלים, ההנהגה האלוקית עדיין אינה מתגלה בשלמות.
לכן משה רבנו אומר לאחר חטא העגל: "למה יאמרו מצרים…" – כלומר, אם ישראל לא יגיעו לשלמות, גילוי שם ה' בעולם ייפגם.
גם יהושע לאחר מלחמת העי מתפלל: "ומה תעשה לשמך הגדול" – משום שכל מטרת הכניסה לארץ היא גילוי שם ה'.
🔹 *שני שלבים בגילוי הכלים*
ישנן שתי הסתכלויות:
• הסתכלות ראשונה – התפשטות האור מהפה עד הטבור.
• הסתכלות שנייה – הסתלקות האור מהטבור בחזרה לפה.
רק שתי הפעולות יחד יוצרות את הכלים.
🔹 *התפשטות ראשונה – עולם העקודים*
בהתפשטות הראשונה האור ממלא את הכלי לגמרי.
האור והכלי מאוחדים.
אין הרגשת חיסרון.
לכן עדיין אין כלי אמיתי.
זהו מצב הנקרא עקודים.
🔹 מדוע אין כאן כלי?
כלי פירושו הרגשת חסרון.
כאשר האור ממלא את הכלי בשלמות אין מורגש שום חסרון.
לכן אין עדיין מציאות של כלי.
*🔹 הסתכלות שנייה*
לאחר ההתפשטות:
האור מסתלק.
המסך מזדכך.
האור עולה בחזרה מן הטבור אל הפה.
דווקא ההסתלקות יוצרת את הרגשת החיסרון.
ומכאן מתחילים להיווצר הכלים.
*🔹 שתי ההסתכלויות*
הסתכלות ראשונה:
באה מצד העליון.
התפשטות מלמעלה למטה.
הסתכלות שנייה:
באה מצד התחתון.
עליית האור ממטה למעלה.
שתיהן יחד פועלות לבניין הכלים.
🔹 *הפה – שורש כל האורות*
הפה (מלכות דראש) הוא מקור כל האורות המתפשטים בגוף.
האור:
יוצא מן הפה.
מתפשט עד הטבור.
אחר כך חוזר אל הפה.
לכן הפה הוא גם השורש וגם מקום חזרת האור.
🔹 *כיצד נבנים הכלים?*
בעת הזדככות המסך:
מבחינה ד' לג'.
מג' לב'.
מב' לא'.
ומא' לשורש.
בכל הסתלקות נוצרת בחינת כלי חדשה.
לכן הכלים נבנים דווקא בזמן הסתלקות האור.
🔹 *ההבדל בין כלי הכתר לשאר הכלים*
זהו עיקר החידוש של השיעור.
*כלי הכתר*
נוצר כבר בהתפשטות הראשונה.
מפני שהכתר הוא שורש.
בשורש אין הרגשת חסרון.
לכן האור והכלי עדיין מאוחדים.
לעומת זאת:
כלי חכמה
נוצר רק לאחר ההזדככות הראשונה.
כלי בינה
נוצר בהזדככות הבאה.
כלי זעיר אנפין
נוצר בהמשך ההסתלקות.
כלי מלכות
נוצר בסיום ההזדככות כאשר המסך חוזר לשורשו.
🔹 מדוע דווקא הכתר שונה?
מפני שהכתר מבטא את רצון הבורא להיטיב ללא גבול.
זהו השורש של כל המציאות.
בשורש אין חיסרון.
לכן אין בו עדיין משמעות של כלי כפי שאנו תופסים כלי.
🔹 *עקודים כנגד עולם אדם קדמון*
עולם העקודים מקביל לעולם אדם קדמון.
כשם שאדם קדמון הוא שורש כל העולמות,
כך עולם העקודים הוא שורש כל הכלים.
לכן גם בו עדיין אין כלים נפרדים.
🔹 *מדוע איננו משיגים את השורש?*
השגה קיימת רק במקום שיש חיסרון.
בשורש אין חיסרון.
לכן אדם קדמון ועולם העקודים הם למעלה מהשגתנו הישירה.
רק כאשר מתחילים הכלים להתגלות בהדרגה, אפשר לדבר על השגה ותיקון.
🔹 *משל השורש והעץ*
כשם ששורש העץ כולל בתוכו את כל הענפים והפירות, כך הכתר כולל את כל הספירות.
אבל עדיין הכול כלול בו בכוח בלבד.
רק אחר כך מתגלים הפרטים בפועל.
🔹 *הרשימות*
לאחר הסתלקות האור נשארות רשימות.
הרב ממשיל זאת לסקיצה של צייר.
הסקיצה נשארת גם לאחר שהציור טרם הושלם.
כך גם הרשימות הן הזיכרון הרוחני שנשאר לאחר הסתלקות האור.
מהן נבנים אחר כך הכלים והאורות הבאים.
*עיקרי הדברים*
• כל מטרת ההשתלשלות היא גילוי הכלים.
• כלי פירושו הרגשת חיסרון.
• התפשטות בלבד אינה יוצרת כלי.
• ההסתלקות היא שבונה את הכלים.
• שתי ההסתכלויות משלימות זו את זו.
• כלי הכתר שונה משאר הכלים, מפני שהוא שורש ואין בו חיסרון.
• שאר הכלים נוצרים בהדרגה בזמן הזדככות המסך.
• עולם העקודים הוא שורש כל הכלים ומקביל לעולם אדם קדמון.
• הרשימות הנשארות לאחר הסתלקות האור הן היסוד לבניית הכלים וההמשכה הבאה של האורות.
תקציר תע"ס חלק ד אות ו סוד הכלים וההפרש בין כלי של הכתר לבין שאר הכלים 27.7.26
מקור אחד·27 ביולי 2026
הטקסט עוסק בתהליך גילוי הכלים הרוחניים על פי תורת הקבלה של בעל הסולם, תוך התמקדות בהבדל שבין כלי הכתר לשאר הספירות. מוסבר כי המטרה המרכזית של המהלכים הרוחניים היא חשיפת הכלים, שכן הם המקור המאפשר את גילוי הטבת הבורא והתפשטות התורה בעולם הזה. התהליך מתרחש באמצעות שתי תנועות של אור: התפשטות ראשונה מהפה לטבור (עקודים) והסתלקות האור חזרה לשורשו, שהיא ה"הסתכלות השנייה" המאפשרת את בניית הכלי. בעוד שכלי הכתר נוצר כבר בשלב ההתפשטות הראשונה בשל היותו שורש שבו האור והכלי מאוחדים, יתר הכלים נבנים רק במהלך הזדככות המסך והסתלקות האור. תהליך זה מדגיש כי חיסרון מודע וצמצום הם תנאים הכרחיים להיווצרות כלים גמורים המסוגלים לקבל את השפע. בסופו של דבר, הכלים הם ה"סקיצה" הרוחנית והרשימות שנותרו לאחר הסתלקות האור, המאפשרים את תיקון המציאות והשגת המדרגות הגבוהות
*כיצד 'הסתכלות שנייה' והזדככות המסך יוצרות את כלי הגוף?*
*הסתכלות שנייה* (הנקראת גם הסתכלות ב') והסתלקות האור חזרה למקורן בפה הן הפעולות המרכזיות המביאות לגילוי הכלים בגוף. בעוד שההתפשטות הראשונה (הסתכלות א') יוצרת מצב של אחדות שלמה בין האור לכלי שבו אין גילוי של חיסרון ("עקודים"), *הסתלקות האור והזדככות המסך הן אלו שמגלות את החיסרון ויוצרות את הכלים בפועל,* במטרה לגלות את הטבת *שם הוי"ה* בעולם הזה.
תהליך יצירת הכלים בגוף מבוסס על שיתוף פעולה בין התפשטות האור להסתלקותו, ומזדכך בהדרגה ממטה למעלה (מהטבור חזרה אל הפה):
*כלי דכתר: *נוצר כבר בשלב *ההתפשטות הראשונה* מן הפה ועד לנפש דפה (הטבור). שלב זה נקרא עקודים, ובו האור והכלי נמצאים יחד באחדות אחת. כיוון שהכתר מייצג את השורש ואת רצון המאציל להשפיע, אין בו גילוי של חיסרון עצמי, ולכן כלי דכתר אינו נחשב לכלי המבטא חיסרון אמיתי מצד התחתון.
*הזדככות המסך משאר הבחינות:* שאר כלי הגוף (*חוכמה, בינה, זו"ן ומלכות)* נעשים דווקא בזמן ההסתלקות והעלייה חזרה למקור. כאשר האור עולה מהטבור אל הפה, המסך משיל את דרגות *העוביות *שלו בהדרגה (מבחינה ד' ועד לבחינת השורש). בכל מדרגה של *הזדככות,* נעשה *זיווג דהכאה* המוליד קומת אור חדשה ומותיר אחריו כלי גמור בגוף:
*כלי דחוכמה:* כאשר המסך מזדכך *מעוביות* בחינה ד' לבחינה ג' (עליית המלכות שבטבור למקום זעיר אנפין), נעשה *זיווג דהכאה* המוציא קומת חוכמה, ועל ידי כך נבנה כלי דחוכמה של הגוף.
*כלי דבינה:* נוצר כאשר המלכות והמסך מזדככים ועולים לבחינה ב'.
**כלי דזעיר אנפין **(זו"ן): נוצר עם הזדככות המלכות והמסך ועלייתם לבחינה א'.
*כלי דמלכות*: נוצר כאשר המלכות והמסך עולים חזרה לבחינת השורש שלהם בפה ומזדככים לחלוטין מכל העוביות שהייתה בהם.
מלבד זיווגי דהכאה אלו, האור המסתלק מותיר אחריו *רשימות* (הרושם שנשאר מהאור שהיה שם קודם לכן). רשימה זו, הנשארת לאחר הסתלקות האור, מתעבה ומכשירה את הבחינה להפוך לכלי גמור המבטא חיסרון ומאפשרת את גילוי הציור השלם.
*כיצד 'רשימות' האור שנשארות בתוך הגוף מסייעות בבניית הכלים?*
*הרשימות *הן הרושם שנשאר בתוך הגוף לאחר הסתלקות האור, ותפקידן המרכזי הוא להכשיר ולבנות את הכלים בכמה אופנים:
*הכנה ו"סקיצה" לציור השלם*: הרשימה משמשת כעין "סקיצה" (קווי מתאר) של צייר. כמו שצייר מכין תחילה סקיצה כללית שמגדירה בקווים כלליים מה עומד להיות בציור, כך הרשימות שנשארות בגוף הן ההכנה הכללית המאפשרת בהמשך לגלות את הציור במלואו.
*הכשרת הכלי למילוי מחדש*: קיומה של הסקיצה (הרשימה) הוא זה שמכשיר את האפשרות למלא את הכלי בהמשך ב"צבעים, גוונים ומילואים" (שהם האורות עצמם).
*הפיכה לכלי בפועל*: הרשימה שנשארת לאחר שהאור מסתלק היא זו ש"ניתבה" (או נתעבה) והופכת לבחינת כלי ממש.
*ההבדל בין משל הצייר הגשמי לרוחני*: בשיעור מובא הבדל מעניין בין המשל בעולם הזה לנמשל ברוחניות: בעולם הזה, הצייר עושה קודם כל את הסקיצה (הרשימה) ורק אז ממלא אותה בצבעים (אורות). אצל הבורא התהליך הפוך – קודם כל ישנה התפשטות האור (הציור המלא), ורק לאחר מכן האור מסתלק והרושם שנשאר ממנו (הרשימה) הוא זה שמכונן ומגלה את הכלי.
🔄
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה