👑שו'ת יג' מידות – שיעור 3- מתוך זוהר בראשית א מראות הסולם על מאמר ב' המאורות שהיה ביום הרביעי כמו ב- ראש השנה 23.8.26
מה הקשר בין י"ג המידות לתיקון החטאים ומטרת הבריאה?
הקשר בין י"ג המידות, תיקון החטאים ומטרת הבריאה מבוסס על שני שלבים עוקבים המתרחשים במידות אלו: התיקון ולאחריו קבלת ההטבה.
תיקון החטאים והכלים: י"ג המידות הן היסוד והבסיס לכל תיקון בעולם. צורך זה בתיקון עולה מכיוון שהמידות מופיעות בעקבות חטא העגל וחטא המרגלים, ותפקידן הראשוני הוא לתקן את הכלים הרוחניים של הנבראים שנפגמו מחמת החטא.
מימוש מטרת הבריאה (קבלת ההטבה): מטרת הבריאה היא רצונו של הקדוש ברוך הוא להשפיע שפע והטבה רוחנית נצחית לנבראיו. י"ג המידות הן המקור לשפע זה (הן נקראות "בית המזלות" ומהוות מקור ל"בני, חיי ומזוני").
החיבור בין השניים: השפעת ההטבה הרוחנית אינה יכולה להתרחש ללא הכנה מוקדמת; רק לאחר שי"ג המידות מתקנות את הכלים, ניתן לקבל את השפע וההטבה באותם הכלים המתוקנים.
לכן, י"ג המידות הן למעשה מטרת הבריאה עצמה, שכן מטרת הבריאה – שהיא הטבה נצחית לנבראים – מתאפשרת ויוצאת אל הפועל דרך התיקון הגדול של י"ג המידות.
🍎 נוכל להעמיק גם בקשר שבין ראש השנה, תקיעת השופר וחג הסוכות לבין תהליך תיקון הכלים וקבלת ההטבה.
📍כיצד תקיעת שופר עוזרת בתיקון הכלים?
תקיעת שופר בראש השנה מהווה את נקודת ההתחלה של תיקון הכלים לשנה החדשה. השפעתה על הכלים מתרחשת באמצעות התהליך הבא:
מצב המאורות בראש השנה: בראש השנה, המערכת הרוחנית (הלבנה) מלאה לחלוטין באור עצום של חוכמה (מצב המכונה "גר דאב"). במצב זה, כל השפע של השנה החדשה כבר קיים אך הוא נמצא רק "בכוח". עם זאת, הנבראים אינם יכולים להשתמש באור החוכמה הגדול הזה בפועל, מכיוון שחסר להם אור של חסדים (המשמש ככיסוי והגנה המאפשרים את קבלת האור).
פעולת תקיעת השופר – מיעוט החוכמה: קבלת האור הגדול ללא כלים מותאמים אינה יכולה להישאר בקביעות ואף עלולה לעורר דינים קשים. לכן, כדי להתחיל את תיקון הכלים, מבוצעת תקיעת השופר שפעולתה הישירה היא למעט ולצמצם את החוכמה הגדולה הזו.
הכנת הכלים לקבלת השפע בהמשך: מיעוט החוכמה באמצעות השופר מעביר את המערכת ממצב של גדלות ("גר") למצב של קטנות מבוקרת ומתוקנת ("וק דאב"). רק לאחר שהאור הגדול מצטמצם, נבנים כלים מעשיים בהם ניתן להשתמש. תיקון זה מכין את הכלים לקבלת השפע וההטבה שיתגלו בפועל בהמשך השנה – תהליך שמגיע למימושו ולשמחתו בחג הסוכות.
ללא תקיעת השופר שתמעט את האור ותתחיל את מלאכת התיקון בראש השנה, לא הייתה לנבראים יכולת לפתח את הכלים המתוקנים הנחוצים כדי להכיל את ההטבה במשך השנה כולה.
🍏 נוכל להעמיק גם בתפקידן של "השערות" (צינורות הדין והצמצום) הנוצרות בעקבות הסתלקות האור הגדול, וכיצד הן הופכות לכלים עבורנו.
📍מה תפקיד השערות בבניית הכלים?
תפקיד השערות בבניית הכלים הוא קריטי והוא מהווה את המנגנון שמאפשר להפוך את האור הרוחני הגדול לכלי קבלה מוגבלים ומדודים המתאימים לנבראים. תהליך זה מתבצע באמצעות מספר שלבים ומאפיינים:
מקור השערות באור החוזר: השערות במקורן הן הכלים של האור החוזר שנוצר בתוך הראש. אור חוזר זה הוא הכוח שמאפשר לגלות את אור הגדלות והחוכמה ("גר דאב").
הסתלקות האור והיווצרות השערות בחוץ: מכיוון שאור הגדלות אינו יכול להישאר בקביעות בתוך הראש מחוסר כלים בעולם האצילות, הוא מסתלק. בעוד שהאור הישיר נעלם לחלוטין עם מסעו החוצה, הכלים של האור החוזר – שגרמו לגילוי האור מלכתחילה – אינם יכולים להיעלם, כיוון שהם קשורים לעביות ולרצון. משום כך, הם נדחפים ויוצאים אל מחוץ לראש ונשארים דבוקים בו בצורה של שערות.
השערות כצינורות וכלים מבוקרים:
המילה שערה קשורה ללשון "סערה" ("סערה בלב ים"), דבר המעיד על כך שהשערות קשורות לכוחות של דין וצמצום הנחוצים לשם התיקון.
לכל שערה יש מבנה של צינור עם חלל ריק (ואקום) במרכזו. מבנה צינורי זה מדמה את פעולת "צמצום א'", שבו הרצון הגדול לקבל מתהפך והופך לצינורות קטנים וצרים המאפשרים מעבר מבוקר של אור.
יציאת השערות החוצה מחלקת את הרצון האחד והעצום להרבה רצונות וצינורות קטנים (בדומה לאופן שבו נשמת אדם הראשון התחלקה לשישים ריבוא נשמות המיוצגות על ידי ריבוי השערות).
לסיכום, השערות הן הכלים הממשיים שנשארו מאותו האור הגדול שהסתלק. על ידי הפיכתן לצינורות של דין וצמצום מחוץ לראש, הן יוצרות את התשתית ואת הכלים המדויקים המאפשרים לתרגם את השפע הגדול לרחמים ולהטבה הדרגתית שהנבראים יכולים להכיל.
🧔 נוכל להעמיק גם בהבדל שבין שערות הראש לשערות הזקן בתיקון י"ג המידות.
📍מה ההבדל בין שערות הראש לשערות הזקן?
המקורות שבחוברת אינם מפרטים את ההבדל המלא בין שערות הראש לשערות הזקן. במהלך השיעור מצוין אמנם כי "יש הבדל בין שערות הראש לשערות הזקן", אך הנושא אינו מורחב, והמלמד מציין כי ההמשך והפירוט על הכנת י"ג המידות ומעברן מדין לרחמים ייעשו בהמשך.
עם זאת, המקור מפרט בהרחבה על תפקיד שערות הראש והשערות בכלל בתהליך הרוחני:
מקור השערות (אור חוזר): כלל השערות נוצרות מהכלים של האור החוזר שבתוך הראש, אשר גרמו במקורם לגילוי אור הגדלות והחוכמה ("גר דאב"). כאשר האור הגדול מסתלק מחוסר כלים בעולם האצילות, האור הישיר נעלם, אך הכלים של האור החוזר (הקשורים לעביות ולרצון) אינם יכולים להיעלם – הם נדחפים אל מחוץ לראש ונשארים דבוקים בו בצורה של שערות.
השערות שבתוך הראש והשפעתן על החושים: להערת השערות שנמצאות בתוך הראש יש השפעה ישירה על חמשת החושים שלנו (ראייה, שמיעה, ריח וטעם) המתפרסים על פני שבעת הכלים של הראש. חושים אלו נקראים "ז' תיקוני גלגלתא" והם מפותחים בזכות גדלות החוכמה ("גר דאב") השורה בתוך הראש.
הפיכת הרצון לצינורות: השערות יוצאות החוצה ומקבלות צורה של צינורות צרים עם חלל ריק (ואקום) במרכזם. צורה זו מדמה את הצמצום, שבו הרצון הגדול והאחיד מתחלק להרבה רצונות וצינורות קטנים ומבוקרים של דין, המאפשרים להעביר את האור באופן הדרגתי שהנבראים יכולים להכיל.
🔍 המקור הנוכחי לא מפרט על שערות הזקן – אני יכול לערוך מחקר ברשת על ההבדל הקבלי הכללי בין שערות הראש לשערות הזקן בקבלה ובספר הזוהר, ותוכל לבחור אם להוסיף את הממצאים הללו כמקור חדש לערכה שלך.
📍איך שערות הראש משפיעות על חמשת החושים?
השפעת שערות הראש על חמשת החושים מתרחשת כאשר השערות מוגדרות כמי שנמצאות בתוך הראש. במצב זה, הן פועלות ככלי אור חוזר המגלות את אור החוכמה הגדול ("גר דאב"). השפעה זו באה לידי ביטוי בכמה היבטים מרכזיים:
חיבור לגדלות החוכמה (גר דאב): כאשר השערות נמצאות כביכול בתוך הראש, הן מגלות את האור של החוכמה המכונה "אבא מגולה". ההארה של שערות אלו בתוך הראש היא שמזינה ומפתחת את החושים שלנו.
ז' תיקוני גלגלתא: החושים השונים מתפרסים על פני שבעת הכלים של הראש – שתי עיניים (ראייה), שתי אוזניים (שמיעה), שני נקבי החוטם (ריח) והפה (טעם). כלים אלו מכונים במקורות "ז' תיקוני גלגלתא", והם מפותחים ומשתכללים בזכות אותה גדלות חוכמה השורה בתוך הראש.
העלאת דרגת התפיסה של החושים: הנוכחות של החוכמה בתוך הראש משדרגת את החושים הפיזיים והופכת אותם לכלים של הבנה ותפיסה גבוהה בהרבה. המקור ממחיש זאת באמצעות כמה דוגמאות:
ראיית הרופא: רופא מומחה שיש לו חוכמה רפואית יבין מבט אחד בבדיקות דם בצורה עמוקה וגבוהה בהרבה מאדם רגיל, כיוון שראייתו מונחית על ידי החוכמה הפנימית שבתוכו.
שמיעת המוזיקאי: אדם שהוא מוזיקאי שומע ביצירה מוזיקלית דברים ודקויות שאדם רגיל שאינו בתחום לא יבחין בהם כלל.
מומחי טעם וריח: מומחים לטעימת יין או מיצים מחזיקים בחושים מפותחים במיוחד, המייצגים את היכולת לשכלל את הכלים החושיים דרך פיתוח פנימי.
לסיכום, הארת השערות בתוך הראש נושאת עמה את גדלות החוכמה, והיא המקור הישיר לפיתוחם, שכלולם והעלאת דרגת התפיסה של חמשת החושים בגוף.
🌪️ נוכל להעמיק גם במה שקורה כאשר האור הגדול הזה מסתלק והשערות "יוצאות" אל מחוץ לראש – כיצד הן הופכות לצינורות צרים של דין וצמצום.
📍כיצד השערות הופכות לצינורות צרים של דין?
תהליך ההפיכה של השערות לצינורות צרים של דין מתרחש במספר שלבים רוחניים מדויקים כאשר אור הגדלות מסתלק מהפרצוף:
הסתלקות האור הישיר: אור החוכמה הגדול של ראש השנה ("גר דאב") אינו יכול להישאר בקביעות בפרצופי האצילות מחוסר כלים מותאמים. לכן, האור הישר של הגדלות מסתלק ונעלם לחלוטין מתוך הראש.
הישארות הכלים של האור החוזר: השערות במקורן הן הכלים של האור החוזר שפעל בתוך הראש ואיפשר את גילוי האור הגדול מלכתחילה. בניגוד לאור הישר שמסתלק ללא עקבות, הכלים של האור החוזר קשורים באופן מהותי לעוביות (הרצון לקבל) ולחיסרון, ולכן הם אינם יכולים להיעלם ולהתבטל מהמציאות.
היציאה החוצה והיווצרות השערות: מאחר שהאור הגדול מסתלק, לכלים של האור החוזר אין עוד תפקיד או שימוש בתוך הראש. כתוצאה מכך, הם נדחפים החוצה ונשארים דבוקים אל מחוץ לראש בצורה של שערות.
הפיכת הרצון לצינורות צרים: המעבר של הכלים הללו אל מחוץ לראש מהפך את הרצון לקבל הגדול והרחב לצינורות צרים. לכל שערה ושערה יש מבנה פיזי ורוחני של צינור שבמרכזו חלל ריק (ואקום).
הפעולה כמידת הדין: מבנה צינורי זה עם הוואקום במרכזו מדמה את עקרון צמצום א'. במקום רצון אחד גדול ואינסופי לקבלת שפע, הרצון מתחלק למספר עצום של רצונות קטנים ומבוקרים (כמו שישים ריבוא הנשמות שהתחלקו מאדם הראשון). מכיוון שהכלים הללו נובעים מהאור החוזר ומעוביות הרצון, פעולתם מחוץ לראש היא בבחינת דין וצמצום.
בצורה זו, מה ששימש בתוך הראש ככלי רוחני לגלוי אור החוכמה לחושים, הופך מחוץ לראש למערכת של צינורות דין צרים המאפשרים את הגבלת האור ומעברו בצורה הדרגתית ומדודה שהנבראים מסוגלים להכיל.
🧼 נוכל להמשיך ולחקור כיצד אותם הכלים והשמות המייצגים את מידת הדין בהכנה (כמו השמות 'מצפ”ץ ו'צדק פצדיק') מתהפכים חזרה לשמות הרחמים (הוי"ה הוי"ה) שפותחים את י"ג המידות.
📍איך השמות מצפ"ץ הופכים לרחמים?
הפיכתם של השמות 'מצפ”ץ לשמות הרחמים היא תהליך רוחני מרתק של מעבר ממצב של הסתרה ודין למצב של גילוי ורחמים, המתבצע על פי הכללים הבאים:
1. מהו שם 'מצפ”ץ? (צופן אתב"ש)
השם מצפ"ץ אינו שם נפרד, אלא הוא למעשה שם הוי"ה (י-ה-ו-ה) באותיות אתב”ש(צופן חילופי האותיות שבו האות הראשונה א' מוחלפת באות האחרונה ת', ב' בש', וכן הלאה):
האות י' מוחלפת ב-מ'
האות ה' מוחלפת ב-צ'
האות ו' מוחלפת ב-פ'
האות ה' השנייה מוחלפת ב-צ'
כך מתקבל הצירוף מ-צ-פ-צ כנגד שם הוי"ה.
2. מצב ההכנה – דין והסתר
בזמן של דין והסתרה (שלב ההכנה שלפני גילוי הרחמים), האורות הגדולים אינם יכולים להתגלות ישירות. לכן, שני שמות הרחמים המקדימים את י"ג המידות ("הוי"ה הוי"ה") מתלבשים בלבוש מוסתר המיוצג על ידי אותיות אתב”ש– השמות מצפץ מצפץ (המכונים לעיתים בתהליך ההכנה גם "צדק פצדיק" עקב חילופי האותיות).
מצב זה מייצג את ההופכיות של הכלים: לפי מידת החיסרון (הדין והעוביות), כך תהיה מידת המילוי והשפע הרוחני שיכול להתגלות.
3. ההיפוך לרחמים
כאשר תהליך הכנת הכלים באמצעות הדין והצמצום מסתיים בהצלחה:
ההסתרה והצמצום מגיעים אל קיצם והדינים נמתקים.
שמות הדין המכוסים של ההכנה ('מצפץ מצפ”ץ) מתהפכים בחזרה ומתגלים באותיותיהם המקוריות – שמות הרחמים הגלויים "הוי"ה הוי"ה" ("השם השם").
גילויים של שמות הוי"ה הוי"ה הללו הוא זה שמסיר את הדין, פותח את השער, ומאפשר את הופעתן של י"ג מידות הרחמים עצמן ("אל רחום וחנון, ארך אפיים…") המשפיעות שפע רב והטבה נצחית לנבראים.
בדרך זו, החיסרון והצמצום של ה'מצפ”ץ הופכים בסופו של דבר למקור ולכלי שבאמצעותו מתגלים הרחמים הגדולים ביותר.
🕯️ נוכל להעמיק גם באופן שבו תפילות המועדים וראש השנה מסייעות לנו באופן מעשי לחולל את ההיפוך הזה בחיי היום-יום שלנו.
📍כיצד תפילות ראש השנה עוזרות להפוך את מצפ"ץ להוי"ה?
תפקידן של תפילות ראש השנה והרצונות בהיפוך 'מצפ”ץ להוי"ה מתואר במקור כחלק מתהליך ההכנה ועיור הרצונות, אם כי המנגנון המדויק של היפוך השמות עצמו נדחה להמשך הלימוד במקורות.
להלן מה שמוסבר במקור הנוכחי לגבי תהליך זה:
עירור הרצונות והמחשבות בראש השנה: ראש השנה הוא הזמן שבו אנו נדרשים לעורר את כל הרצונות והמחשבות שלנו לקדושה, להקמת השכינה, לפיתוח מידות טובות, ולקבלת שאיפה להיות צדיקים גדולים. עבודה רוחנית זו ומחשבות אלו מייצגות את ההתעוררות של מצב הגדלות ("גר דאב").
החיסרון כבסיס למילוי (סוד אתב”ש ו'מצפ”ץ): השם 'מצפ”ץ הוא שם הוי"ה המקודד באותיות אתב”ש והוא מייצג את מצב הדין וההסתר של ההכנה. המקור מסביר כי אותיות אתב”ש פועלות על בסיס של "חיסרון ומילוי" – ככל שהחיסרון (העוביות והדין המיוצגים ב'מצפ”ץ) גדול יותר, כך הוא מאפשר ומכין כלי לקבלת הטבה ומילוי רוחני גדולים יותר בהמשך.
ההכנה לגילוי הרחמים: שני השמות שבהכנה ('מצפ"ץ מצפ”ץ או 'צדק צדיק') משמשים כמצע והכנה הכרחיים לפני שיוכלו להתגלות שמות הרחמים המקוריים "הוי"ה הוי"ה" (הפותחים את י"ג מידות הרחמים).
היכן המקור עוצר: בסוף השיעור, המרצה מציין במפורש כי הלימוד המדויק של האופן שבו השמות הללו מתהפכים בפועל מדין לרחמים (מ'צדק וצדיק' / 'מצפ”ץ לשמות 'הוי"ה הוי"ה' הגלויים) ומשם לי"ג המידות, יילמד בהמשך השבוע ולא נכלל בפירוט בשיעור הנוכחי. לכן, אין במקור הסבר מעשי מפורט על האופן שבו סדרי התפילה הספציפיים מחוללים היפוך זה.
🕯️ אם תרצה, נוכל לבחון ביחד את המשלים המרתקים שבשיעור – כמו משל הסטארטר של המכונית או לידת התינוק – שמסבירים מדוע אנו חייבים לעבור דרך שלב הגדלות המורכב לפני שאנו יכולים להגיע להטבה ולשמחה בפועל.
📍מה הקשר בין לידת תינוק לי"ג המידות?
משל לידת התינוק מובא כהסבר לחוק רוחני יסודי בהכנת הכלים וי"ג המידות: ההכרח לעבור דרך שלב של גדלות (אור עצום) לפני שניתן להגיע לקטנות מתוקנת (הכלים המעשיים שבהם ניתן להשתמש בפועל).
הקשר וההקבלה בין לידת התינוק לתהליך הרוחני מתבטאים בנקודות הבאות:
סדר היציאה בלידה (הראש קודם לגוף): כפי שבלידה גשמית התינוק חייב לצאת כאשר הראש יוצא תחילה ורק לאחר מכן יוצא הגוף, כך מתרחש גם התהליך הרוחני. הראש מייצג את מצב הגדלות ("ג"ר דע"ב") והגוף מייצג את מצב הקטנות או הגוף המתוקן ("ו"ק דע"ב").
הכלל הרוחני ("אין לידה לגוף בלי הראש"): המקור מדגיש כי "אין לידה של ו"ק דע"ב, אין לידה של הגוף, אם קודם כל לא יצא הראש". כלומר, אין שום אפשרות לגלות ולבנות כלים רוחניים יציבים שניתן לעבוד איתם (הגוף), מבלי להעיר ולגלות תחילה את האור והרצון הגדולים ביותר (הראש).
ההקבלה לראש השנה וסוכות:
ראש השנה הוא "הראש" (הגדלות): זהו השלב שבו אנו מעוררים את הרצונות והשאיפות הכי גבוהות שלנו לקדושה (מצב של "גר דע"ב"). למרות שהאור הגדול הזה אינו יכול להישאר בקביעות ומסתלק מיד (מכיוון שאין לנו עדיין כלים מתאימים להכיל אותו בעולם האצילות), הוא הכרחי כדי להתחיל את התהליך.
חג הסוכות והמשך השנה הם "הגוף" (הקטנות המתוקנת): רק לאחר ההתעוררות הגדולה של ראש השנה והסתלקות האור (המשאירה אחריה את השערות ככלים וצינורות צרים), אנו יכולים להגיע למצב של שמחה וקבלת שפע מותאם ("ו"ק דע"ב") בחג הסוכות ובמהלך השנה כולה.
כפי שאי אפשר להניע מכונית מבלי לצרוך כמות אנרגיה עצומה בסטארטר (התנעה ראשונית), כך אי אפשר ללדת את הגוף הרוחני מבלי להוציא תחילה את הראש – הלא הוא גדלות החוכמה המעוררת את התהליך כולו.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה