🌿 הקדמה – עומק עניין י״ג מידות הרחמים
בשיעור זה הרב נכנס לעומק המבנה הרוחני העומד מאחורי י״ג מידות הרחמים, ובפרט לביאור המידה הראשונה – ״אל״.
נקודת היסוד של השיעור היא להבין מהו שורש הדין, היכן הוא מתחיל, כיצד הוא משתלשל ממדרגות עליונות אל מדרגות תחתונות, מדוע כל עוד הוא נמצא בראש הוא אינו מתגלה, ומדוע דווקא כאשר הוא יוצא מחוץ לראש הוא נעשה גלוי.
מתוך כך מתבאר מדוע המידה הראשונה, ״אל״, היא המקום הראשון שבו מתגלה כוח הדין, ומדוע כל שאר י״ב המידות – רחום, חנון, ארך אפיים וכו׳ – באות לתקן, למתק ולהעלות את אותו כוח הדין אל מידת הרחמים.
🩷 1. שתי התכונות הפועלות במדרגה – התלבשות ו.עוביות
הרב הזכיר את היסוד שנלמד קודם:
התלבשות – מה שאנו זוכרים ממה שקיבלנו בעבר.
.עוביות – מה שאנו זוכים לו מתוך היגיעה, העבודה והמאמץ שעשינו כדי לקבל את אותה ההטבה.
שתי התכונות הללו נמצאות בראש המדרגה.
בעולם האצילות, שהוא עולם התיקון, הן מתגלות כשני מוחות:
גלגלתא – כנגד התלבשות.
מוחא סתימאה – כנגד .עוביות.
בנוסף לכך ישנו מוחא דאוירא, שגם הוא חלק ממבנה שלושת המוחות.
🩷 2. גלגלתא ומוחא דאוירא – אויר ואור
כתוצאה משיתוף מידת הרחמים בדין, חלה הגבלה וצמצום במדרגות הראש.
הגלגלתא מתחלקת לשני צדדים:
א. גלגלתא
גלגלתא נשארת תמיד בתכונת ההשפעה הטהורה.
לכן היא נקראת אויר.
האויר מבטא מצב של קיום בסיסי וקבוע. כפי שבעולם הגשמי האויר הוא תנאי לקיום, כך מבחינה רוחנית הוא מבטא מדרגה בסיסית שאינה יוצאת מתכונת ההשפעה.
לכן גלגלתא נשארת תמיד במדרגת קטנות, ואינה משתנה למדרגת אור.
ב. מוחא דאוירא
מוחא דאוירא קשור לז׳ תחתונות דבינה.
מצד אחד, הכלים הם כלים של בינה ולכן קיימת בהם תכונת ההשפעה.
אך מצד שני, כאשר יש צורך לתת לתחתונים את הארת החכמה, יש אפשרות של קבלה עבור התחתונים.
לכן במוחא דאוירא יש שינוי:
לפעמים הוא נקרא אויר – מצד תכונת ההשפעה.
ולפעמים הוא נקרא אור – כאשר מתעוררת הארת חכמה עבור התחתונים.
🩷 3. מוחא סתימאה – מקום ה.עוביות והחיסרון
המוח השלישי הוא מוחא סתימאה.
מוח זה קשור ל.עוביות, לחיסרון ולרצון לקבל.
גם הוא מתחלק לשניים:
החלק העליון שלו נשאר בראש, בעולם האצילות.
החלק התחתון שלו יוצא מחוץ לראש אל מקום שערות הדיקנא.
כאן מתגלה עניין חשוב:
החלק היוצא אל שערות הדיקנא מקבל שני מיעוטים:
א. מיעוט מצד ה.עוביות
מכיוון שהוא קשור לחיסרון ולרצון לקבל.
ב. מיעוט מצד שיתוף מידת הרחמים בדין
מכיוון שמלכות עולה לבינה וממעטת גם את המדרגה.
המיעוט הראשון קשור לדין מצד המלכות.
המיעוט השני הוא תוצאה של עליית המלכות לבינה, הגורמת למיעוט גם בבינה.
🩷 4. גלגלתא ועיניים נשארים בראש – אוזן, חוטם ופה יוצאים החוצה
בכלים של הראש ישנה חלוקה:
גלגלתא ועיניים – נשארים במדרגה.
אוזן, חוטם ופה – יוצאים החוצה.
בגלגלתא ובמוחא דאוירא עדיין מדובר במסגרת של ראש.
אך במוחא סתימאה, שבו נמצאת ה.עוביות והרצון לקבל, יש מצב שבו:
גלגלתא ועיניים נשארים בראש.
אוזן, חוטם ופה יוצאים מחוץ לראש.
החלק היוצא מחוץ לראש נקרא שערות הדיקנא.
🩷 5. שערות הדיקנא – מקום הדינים
בשערות הדיקנא נמצאים כל המיעוטים:
המיעוט מצד ה.עוביות והחיסרון.
המיעוט מצד היציאה מחוץ לראש.
לכן שערות הדיקנא הן מקום של דינים.
הרב הסביר את עניין השערה גם מלשון סערה:
כאשר האדם רוצה דבר מסוים ואינו יכול לקבל אותו, הוא נמצא בחיסרון ובסערה.
לכן השערות מבטאות מקום שבו קיימת הגבלה, חיסרון ודין.
זהו המקום שבו מתרכז עיקר הצורך בתיקון.
🩷 6. הנוקבא מבררת את המ״ן – מקום העבודה הוא מקום החיסרון
הרב הביא את דברי האר״י:
הנוקבא היא המבררת את המ״ן.
המ״ן קשור לעבודה ולבירור הרצונות.
האדם מתקן את החסרונות שלו, ועבודה זו נקראת העלאת מ״ן.
מכיוון שעיקר החיסרון מתגלה בשערות הדיקנא, שהן י״ג תיקוני דיקנא, הרי שעיקר מקום העבודה הוא בתיקון אותם חסרונות.
י״ג תיקוני הדיקנא נקראים גם י״ג מידות הרחמים.
לכן עיקר העבודה היא לקחת את מקום החיסרון והדין ולתקן אותו.
🩷 7. מקור שלושת המוחות – חסד, גבורה ותפארת דעתיק
שלושת המוחות של אריך אנפין מקבלים את שורשם משלוש ספירות של עתיק:
חסד דעתיק משפיע על גלגלתא.
תפארת דעתיק משפיעה על מוחא דאוירא.
גבורה דעתיק משפיעה על מוחא סתימאה.
מכיוון שמוחא סתימאה קשור ל.עוביות, לחיסרון ולדין, מקור ההשפעה עליו הוא גבורה דעתיק.
גבורה היא צד הדין.
ומכאן מתחילה השתלשלות כוח הדין אל המדרגות שמתחת.
🩷 8. בוצינא דקרדינותא – השורש של הדין
הרב הציג מושג מרכזי חדש:
בוצינא דקרדינותא
בוצינא פירושו נר.
קרדינותא קשור ללשון קדרות וחושך.
לכן מדובר בכוח שיש בו שתי אפשרויות:
מצד אחד הוא יכול להיות נר המאיר.
מצד שני הוא יכול להיות מקום של חושך, צמצום והגבלה.
אם משתמשים בכוח הזה נכון ומתקנים אותו – הוא מאיר.
אם אינו מתוקן – הוא מחשיך וסוגר את המדרגה.
לכן כל עניין התיקון הוא להפוך את אותו כוח, שהוא מצד הדין והצמצום, לכוח שיכול להאיר.
🩷 9. ארבעת שלבי השתלשלות הדין
הרב סיכם את השתלשלות הדין בארבעה שלבים:
1. בוצינא דקרדינותא
זהו שורש כוח הדין והצמצום.
2. גבורה דעתיק
הבוצינא משפיעה על גבורה דעתיק, שהיא צד הגבורה והדין.
3. מוחא סתימאה
גבורה דעתיק משפיעה על מוחא סתימאה, שהוא מקום ה.עוביות והחיסרון.
4. שערות הדיקנא
מוחא סתימאה משפיע אל השערות היוצאות מחוץ לראש.
לכן סדר השתלשלות הדין הוא:
בוצינא דקרדינותא ← גבורה דעתיק ← מוחא סתימאה ← שערות הדיקנא
בשערות מתגלה מקום הדינים והחסרונות שעדיין זקוקים לתיקון.
🩷 10. המידה הראשונה – ״אל״ – המקום הראשון שבו הדין מתגלה
המידה הראשונה מי״ג מידות הרחמים היא:
״אל״
על פי מהלך השיעור, זהו המקום הראשון שבו מתגלה כוח הדין היוצא מחוץ לראש.
כלומר:
הדין כבר קיים בשורשו במדרגות העליונות, אך כל עוד הוא נמצא בראש – תוקפו אינו מתגלה.
כאשר הוא יוצא אל מקום שערות הדיקנא, הוא מתחיל להתגלות.
הגילוי הראשון שלו הוא במידה הראשונה:
״אל״
לכן ״אל״ היא נקודת תחילת גילוי הדין.
🩷 11. מדוע כל שאר י״ב המידות באות לתקן את ״אל״?
זהו מרכז השיעור.
כל שאר י״ב המידות אינן עומדות בפני עצמן כמערכת נפרדת.
המטרה שלהן היא לתקן את כוח הדין המתגלה בתחילה במידת ״אל״.
הסדר הוא:
תחילה מתגלה הדין במידת ״אל״.
מיד לאחר מכן מתחיל תהליך העלאת הדין אל הרחמים.
המידה הבאה היא רחום.
לאחר מכן חנון ושאר המידות.
כל המידות באות להמשיך את תהליך התיקון של אותו כוח דין ראשוני.
כלומר, כל י״ג המידות הן מהלך של:
גילוי הדין → תיקון הדין → העלאתו לרחמים → המתקת הדין
לכן הרב הדגיש שכל המטרה של י״ג המידות היא לתקן את אותו כוח דין שמקורו בבוצינא דקרדינותא ומתגלה לראשונה במידת ״אל״.
🩷 12. מדוע הדין אינו מתגלה בראש?
הרב הסביר כי:
כל עוד כוח הדין נמצא במדרגות העליונות של הראש, הוא אינו מתגלה בתוקפו.
הסיבה היא שהראש הוא מקום של השפעה.
הראש הוא בבחינת עיגול, ותכונת העיגול היא תכונת השפעה.
לכן:
בעתיק אין גילוי של הדין.
בגלגלתא אין גילוי של הדין.
במוחא דאוירא אין גילוי של הדין.
וגם במוחא סתימאה, כל עוד הוא עדיין בראש, הדין אינו מתגלה בתוקפו.
רק כאשר הכוח יוצא מחוץ לראש אל מקום הגוף – מתחיל גילוי הדין.
לכן גילוי הדין הוא דווקא בשערות הדיקנא.
🩷 13. שערות לבנות ושערות קשות
הרב הזכיר את ההבדל בין שערות הנמצאות בראש לבין שערות היוצאות למקום הדיקנא.
במקום הראש, הדינים אינם ניכרים באותו האופן.
הכול נמצא עדיין במסגרת הרחמים.
לכן נאמר שכל השערות שם הן בבחינת לבן.
הלבן מורה על רחמים.
לעומת זאת, כאשר השערות יוצאות מחוץ למקום האצילות, הן מתגלות כדינים.
הרב הזכיר:
שערות הראש – רכות.
שערות הדיקנא – קשות.
שערות הדיקנא הן המקום שבו הדין נעשה מורגש ומתוקף יותר.
🩷 14. משל הזקן הלבן והזקן השחור
הרב הזכיר את עניין ההתגלות בזקן:
מצד אחד הזקן עצמו קשור לשערות ולדינים.
אך כאשר הוא לבן, הלבן מורה על רחמים.
לכן יש מצב של גילוי השערות באופן שבו הדין אינו מתגלה בתוקפו, אלא נמצא בתוך הרחמים.
לעומת זאת, יש גם מציאות של גילוי השערות באופן של דין.
מכאן שהשערות עצמן יכולות להופיע בשני אופנים:
באופן של רחמים.
באופן של דין.
וזה תלוי במדרגה שבה הן מתגלות ובאופן התיקון שלהן.
🩷 15. שלושת העולמות היוצאים מגילוי הדין – בריאה, יצירה ועשייה
כאשר כוח הדין יוצא מעולם האצילות אל המדרגות שמתחתיו, הוא מתגלה בשלושה אופנים.
כנגד שלושת עולמות בי״ע:
עולם הבריאה
הדינים שבו נקראים:
מארי תריסין
עולם היצירה
הדינים שבו נקראים:
מארי דיבבה
עולם העשייה
הדינים שבו נקראים:
מרי דיללה
כל עולם מבטא מדרגה אחרת של הופעת הדין.
🩷 16. עולם הבריאה – מארי תריסין
עולם הבריאה קשור לבינה.
בינה היא תכונת השפעה.
הרב הסביר את פעולת הבינה כדחיית האור.
החכמה מקבלת את האור, ואילו הבינה אומרת:
אני איני רוצה לקבל.
פעולה זו היא בחינת גבורה ודחייה.
הרב המשיל זאת לתריס:
בחוץ יש אור.
האדם סוגר את התריס.
בתוך הבית נעשה חושך.
אך האור עצמו לא נפגע – הוא עדיין נמצא בחוץ.
לכן זהו דין של מיעוט והגבלה בלבד.
הרב הסביר שאין זה עיקר הדין של קבלה שאינה מתוקנת.
לכן מארי תריסין אינם עיקר מקום התיקון כפי שמופיע בדינים של המדרגות הנמוכות יותר.
🩷 17. עולם היצירה – מארי דיבבה
בעולם היצירה מופיע דין נוסף הנקרא:
מארי דיבבה
זהו מקום הקשור לבחינת יבבה.
הרב קישר זאת לתקיעת השופר.
קול השברים קשור לבחינה זו.
🩷 18. עולם העשייה – מרי דיללה
בעולם העשייה מופיע דין נוסף הנקרא:
מרי דיללה
זה קשור לבחינת יללה.
גם בחינה זו קשורה לתקיעת השופר.
קול התרועה קשור לבחינת היללה.
🩷 19. הקשר לתקיעת השופר
הרב הסביר את הקשר בין י״ג תיקוני הדיקנא לבין תקיעת השופר.
הגמרא דנה בשאלה האם הקול הוא:
יבבה.
או יללה.
ולכן אנו תוקעים בשני האופנים:
שברים.
תרועה.
על פי מהלך השיעור:
השברים קשורים למארי דיבבה.
התרועה קשורה למרי דיללה.
באמצעות התקיעות יש תיקון של בחינות הדין השונות.
כך מתברר הקשר בין:
י״ג תיקוני הדיקנא → הדינים היוצאים מהמדרגה → עולמות בי״ע → תקיעת השופר ותיקון הדינים
🩷 20. מסך המגביל ומסך המגלה
הרב הזכיר את ההבדל בין שני אופני פעולת המסך:
מסך המגביל
בעולמות בריאה, יצירה ועשייה המסך פועל כמקום של צמצום והגבלה.
הוא מונע את קבלת האור.
מסך המגלה
בעולם האצילות המסך יכול להיות גם מקום של גילוי.
הרב נתן משל למראה.
מאחורי המראה יש שכבה המגבילה את מעבר האור.
דווקא אותה שכבה מאפשרת למראה לשקף ולגלות.
כך גם במסך:
אותו כוח שיכול להגביל ולצמצם, כאשר הוא נמצא במדרגה מתוקנת, יכול להפוך לכוח שמגלה.
🩷 21. באצילות הדינים אינם ניכרים באותו אופן
בעולם האצילות, השערות כולן נמצאות בבחינה של רחמים.
הרב הביא את הביטוי:
״כולו חיוורא כתלגא״ – כולם לבנים כשלג.
הלבן מבטא את הרחמים.
לעומת זאת, כאשר אותה בחינה יוצאת אל מחוץ למקום האצילות, היא יכולה להתגלות כדין קשה.
לכן אותו כוח עצמו יכול להופיע בשני אופנים:
באצילות – כוח מתוקן ומגלה.
מחוץ לאצילות – כוח של צמצום ודין.
🩷 22. המהלך הכולל של השיעור
ניתן לראות את כל מהלך השיעור כשרשרת אחת:
בוצינא דקרדינותא
⬇️
גבורה דעתיק
⬇️
מוחא סתימאה
⬇️
שערות הדיקנא
⬇️
גילוי הדין במידה הראשונה – ״אל״
⬇️
רחום
⬇️
חנון
⬇️
שאר מידות הרחמים
⬇️
תיקון והמתקת הדין
כלומר:
שורש הדין אינו דבר שמטרתו רק להחשיך.
בוצינא דקרדינותא היא כוח שיכול להיות חושך, אך יכולה גם להיות נר.
כאשר כוח הדין אינו מתוקן – הוא מגביל וסוגר.
כאשר הוא מתוקן – הוא יכול להאיר.
🌸 סיכום השיעור
🔸 שתי התכונות היסודיות הן התלבשות ו.עוביות.
🔸 בעולם האצילות הן מתגלות במבנה של המוחות: גלגלתא, מוחא דאוירא ומוחא סתימאה.
🔸 מוחא סתימאה קשור ל.עוביות, לחיסרון ולרצון לקבל.
🔸 החלק היוצא ממנו מחוץ לראש נעשה בחינת שערות הדיקנא, מקום של דינים וחסרונות.
🔸 שורש כוח הדין הוא בוצינא דקרדינותא.
🔸 השתלשלות הדין היא:
בוצינא דקרדינותא → גבורה דעתיק → מוחא סתימאה → שערות הדיקנא.
🔸 כל עוד הדין נמצא בראש, תוקפו אינו מתגלה.
🔸 גילוי הדין מתחיל כאשר הוא יוצא מחוץ לראש אל שערות הדיקנא.
🔸 המקום הראשון שבו הדין מתגלה בי״ג מידות הרחמים הוא המידה הראשונה:
״אל״
🔸 לכן כל שאר המידות – רחום, חנון, ארך אפיים וכו׳ – באות לתקן את אותו כוח דין שמתגלה תחילה במידת ״אל״.
🔸 מטרת כל תהליך י״ג מידות הרחמים היא להפוך את כוח הדין והצמצום לכוח מתוקן של רחמים.
🔸 אותו כוח של בוצינא דקרדינותא יכול להיות:
חושך כאשר אינו מתוקן – ונר המאיר כאשר הוא מתוקן. 🕯️
🔸 גם הדינים המשתלשלים לעולמות בריאה, יצירה ועשייה מתגלים באופנים שונים ונקשרים לבחינות השונות של תקיעת השופר.
🔸 השיעור כולו מוביל להבנה שמה שנראה בתחילתו כדין, צמצום והגבלה – הוא עצמו המקום שאותו יש לתקן, עד שיהפוך לכוח של גילוי, השפעה ורחמים.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה