פנימיות סימני ליל הסדר – ספר חזון

Inner_Seder_Secrets מצגת סימני ליל הסדר בפנימיות ע'פ השתלשלות העולמות - הרב א. ברנדווין זצ'ל

סיכום מאמר פנימיות סימני ליל הסדר – ספר חזון למועד מאמר י'ד עמ' פ'ו – הרב אברהם ברנדוויין זצ'ל
🟢 מבוא – ליל הסדר כמפת הבריאה והתיקון ןליל הסדר איננו רק סדר של מצוות והנהגות הלכתיות, אלא הוא ציור של כל סדר השתלשלות העולמות לפי חכמת הקבלה. כל סימן מן הסימנים – קדש, רחץ, כרפס, יחץ וכו' – רומז לשלב אחר בתהליך האלוקי הגדול של בריאת העולמות, שבירת הכלים ותיקונם עד גמר התיקון.
המשמעות הפנימית היא שכל מה שאירע בעולמות העליונים – בצמצום, בהתפשטות האור, בשבירה ובבירור הניצוצות – מתגלה גם בעבודת האדם בליל הסדר. לכן הסדר נקרא בשם זה: מפני שהוא מסודר לפי סדר מדויק של תיקון מדרגות הנשמה.
* תחילת הסדר רומזת להתפשטות האור העליון.
* אמצע הסדר רומז לשבירת הכלים ולגלות.
* סוף הסדר רומז לבירור הניצוצות ולגמר התיקון.
לכן אמרו המקובלים שכל מי שמבין את פנימיות הסדר – רואה בו ממש את כל ההיסטוריה הרוחנית של הבריאה.
______________
🔴 קדש ורחץ – הופעת פרצופי ע"ב ס"ג
השלב הראשון בסדר הוא קדש ואחריו רחץ. שני שלבים אלו רומזים לשני הפרצופים הראשונים לאחר הצמצום – פרצוף ע"ב ופרצוף ס"ג, שהם בחינת חכמה ובינה.
לאחר הצמצום הראשון מתפשט קו אור מאין-סוף בתוך החלל שנוצר. הקו הזה כולל בתוכו סדר של פרצופים: גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. פרצופי ע"ב וס"ג הם הפרצופים הראשונים שמגלים את אור החכמה והבינה בתוך המציאות.
האור של ע"ב וס"ג מתפשט עד הטבור של אדם קדמון בלבד. הטבור מסמן גבול: מעליו האור יכול להתגלות בשלמות, ומתחתיו נמצא הרצון לקבל הגדול שעדיין אינו מתוקן.
לכן הסדר מתחיל בקדש – קדושה עליונה של אור החכמה, ואחר כך רחץ – רמז לחסדים של בינה שמטהרים ומכשירים את הכלים לקבלת האור.
* קדש – גילוי אור החכמה.
* רחץ – חסדים של בינה המטהרים את הכלים.
* שניהם יחד רומזים להתפשטות האור עד הטבור.
______________
🟡 כרפס – ירידת נקודות דס"ג למטה מטבור
לאחר שהאור נעצר בטבור, נשאר הרצון לקבל הגדול למטה מטבור ללא תיקון. לכן המאציל מוציא פרצוף מיוחד הנקרא נקודות דס"ג, שהוא כולו בחינת בינה והשפעה.
מפני שתכונתו השפעה בלבד, יכול פרצוף זה להתפשט גם למטה מטבור ולהאיר שם באור חסדים. ירידה זו נועדה לשתי מטרות עיקריות:
* להמתיק את מידת הדין שבמלכות.
* להכין את התהליך של שבירת הכלים.
הכרפס, שהוא ירק קטן ופשוט, מסמל קטנות אורות. כאשר טובלים אותו במי מלח – זה רומז לירידת הבינה אל מקום הדין והצמצום. המלח מסמל את הדין של צמצום א', והכרפס מסמל את החסדים שיורדים לשם כדי להמתיק אותו.
פעולה זו יוצרת את המיתוק הראשון של המלכות.
______________
🟣 יחץ – סוד צמצום ב' וחציית המדרגות
כאשר הבינה יורדת למקום המלכות, נוצר מצב חדש שבו מדרגת הכלים מתחלקת לשני חלקים. תהליך זה נקרא צמצום ב'.
בצמצום זה המדרגה נחצית לשתי מערכות כלים:
* כלים דפנים – גלגלתא ועיניים, שהם כלים של השפעה.
* כלים דאחור – אח"פ (אוזן, חוטם, פה) שהם כלים של קבלה.
החלק שאפשר לתקן מיד הוא הכלים דפנים. אבל הכלים דאחור עדיין אינם מתוקנים ולכן הם נגנזים.
זה מתבטא במעשה של יחץ: חוצים את המצה לשניים.
* החלק הקטן – נשאר לאכילת מצה.
* החלק הגדול – נגנז לאפיקומן.
גניזת האפיקומן רומזת לגניזת מלכות דצמצום א', שתתגלה רק בסוף התיקון.
______________
🟠 מגיד – עליית המלכות לבינה ומיתוק הדין
השלב של מגיד הוא שלב המיתוק. לאחר שהמלכות קיבלה מיתוק ראשוני ע"י ירידת הבינה, היא מתחילה לעלות חזרה לבינה ולקבל ממנה אור חסדים.
המילה מגיד קשורה למילה מגדים, שמשמעותה מתיקות. כלומר, המלכות שהייתה מלאה בדינים מתחילה להתמתק באור החסדים של הבינה.
לכן בלילה זה מצווים להרבות בסיפור יציאת מצרים. הסיפור עצמו פועל בירור והמתקה של הדינים, מפני שהוא מגלה כיצד גם הגלות והצרות היו חלק מתוכנית הגאולה האלוקית.
______________
🔵 מוציא מצה ומרור – שבירת הכלים
לאחר המיתוק בא שלב של התפשטות אורות גדולים יותר. זה נעשה ע"י זיווג של ע"ב וס"ג, הממשיך אור חכמה גדול.
בעולם הנקודים אורות גדולים אלו נכנסו לכלים שלא היו מוכנים לקבלם, ולכן התרחשה שבירת הכלים.
שבירה זו רומזת בסדר ל:
* מצה – אור החכמה שבא מהזווג העליון.
* מרור – תוצאת השבירה והדינים.
המרור נקרא כך מפני שהוא מבטא את מצב המלכים שמתו בעולם הנקודים – הכלים שנשברו ונפלו לעולמות בי"ע.
______________
🟤 כורך – תיקון שלושת הקווים
לאחר השבירה מתחיל עולם התיקון. יסוד התיקון הוא בניית שלושת הקווים:
* קו ימי ן – חסדים.
* קו שמאל – חכמה.
* קו אמצעי – שילוב מאוזן של שניהם.
הילל הזקן היה כורך יחד פסח, מצה ומרור כדי לרמוז על תיקון שלושת הקווים.
• פסח – חסדים.
* מצה – חכמה.
* מרור – הדין המתוקן.
כאשר שלושת הכוחות מתחברים נכון – נבנה הקו האמצעי שהוא יסוד עולם האצילות.
______________
🟢 שולחן עורך – בירור הניצוצות
לאחר בניית הקווים מתחיל תהליך בירור הניצוצות. בשבירת הכלים נפלו ניצוצות קדושה לעולמות בי"ע ואף לעולם הזה.
תפקיד האדם במשך שיתא אלפי שני הוא לברר ניצוצות אלו ולהעלותם חזרה לאצילות.
בירור זה נעשה בעיקר דרך אכילה בקדושה. לכן נאמר:
"זמן אכילה זמן מלחמה".
האדם משתמש ברצון לקבל אך מכוון אותו להשפעה, וכך הניצוצות מתעלים חזרה למקורם.
______________
🟡 צפון – גילוי המלכות הגנוזה
האפיקומן נקרא צפון מפני שהוא רומז למלכות שנגנזה בצמצום הראשון.
לאורך כל זמן העבודה אי אפשר להשתמש ברצון לקבל הגדול, ולכן הוא נשאר גנוז. אך בגמר התיקון מתגלה שוב מלכות זו וניתן להשתמש בה בקדושה.
אז מתקיים הפסוק:
"בלע המוות לנצח".
______________
🔴 ברך הלל נרצה – גמר התיקון
בסיום הסדר מגיעים לשלושת השלבים האחרונים:
* ברך – הכרה שכל התהליך היה מהשגחת ה'.
* הלל – גילוי טובו של ה' לכל הבריאה.
* נרצה – מצב שבו כל הבריאה מתקבלת ברצון לפני ה'.
זהו מצב של תשובה מאהבה שבו גם החטאים והירידות נהפכים לזכויות, מפני שמתברר שהם היו חלק מן הדרך להביא את העולם לשלמות.
______________
✨ סיכום פנימי של ליל הסדר
ליל הסדר הוא למעשה ציור של כל תהליך הבריאה:
* התפשטות האור העליון.
* ירידת הבינה להמתקת המלכות.
* שבירת הכלים והגלות.
* בירור הניצוצות בעבודת האדם.
* גילוי המלכות בגמר התיקון.
לכן אנו מסיימים את הסדר במילים:
"כשם שזכינו לסדר אותו – כן נזכה לעשותו".
כלומר, בלילה זה אנו לומדים ומסדרים את מפת התיקון, ובגאולה השלמה נזכה לחיות את המציאות המתוקנת בפועל.