👆סיכום2 תיקוני זוהר תיקון עשירי מה המשמעות של שוכן של שכינה ומדוע היא מתגלה בתפילת שמונה עשרה 28.7.26
·השיעור עוסק בביאור קבלי של תיקוני הזוהר המתמקד ביחסי הגומלין בין שמות הקודש והשפעתם על מבנה תפילת העמידה .
הרב מסביר כי שם הוי”ה מייצג את המחשבה העליונה והשלמות, בעוד שם אדנות משמש ככלי גילוי בעולם הזה המאפשר לאדם המוגבל להתחבר אל המקור האלוקי. תהליך זה מתבטא בתפילה דרך י"ח הברכות,
כאשר שלוש הברכות הראשונות מהוות את בחינת הכתיבה
ושלוש האחרונות את החתימה, המכינה את הכלי לקבלת האור
. באמצעות השימוש בביטוי "אדני שפתי תפתח", המתפלל פותח פתח של חסד וחוכמה המאפשר למלכות להתייחד עם המדרגות העליונות. בסופו של דבר, המטרה היא הכפפת הספירות התחתונות תחת הנהגת שם הוי”ה כדי להגיע להשוואת צורה רוחנית. הבנה זו מהווה את השורש למושגי הכתיבה והחתימה המוכרים ממועדי ראש השנה ויום
👆*סיכום תיקוני זוהר תיקון עשירי מה המשמעות של שוכן של שכינה ומדוע היא מתגלה בתפילת שמונה עשרה 28.7.26*
🩷 1. *שוכן ושכינה — ההבדל ביניהם*
א. *שוכן — זעיר אנפין (ז״א)*
• השוכן הוא בחינת זעיר אנפין (ז״א), המיוצג על ידי שם הוי״ה.
• הוא בחינת האור המשפיע, המקור העליון שממנו נמשכת ההארה.
• הוא נקרא גם תורה שבכתב, משום שהוא בחינת החוקים העליונים שאינם משתנים.
• מצד עצמו הוא בחינת חסדים, שלמות שאין בה חיסרון.
ב. *שכינה — מלכות*
• השכינה היא בחינת המלכות, הכלי שמקבל את האור.
• היא מיוצגת על ידי שם אדנ״י.
• היא מקום הגילוי של האור בתוך התחתונים.
• במלכות קיימת האפשרות של הסתר, משום שהיא מקום הרצון לקבל והתיקון.
ג.* הייחוד בין שוכן לשכינה*
• השוכן הוא בחינת האור והשכינה היא בחינת הכלי.
• אור ללא כלי אינו יכול להתגלות.
• כלי ללא אור נשאר חסר חיות.
• מטרת כל העבודה היא להביא לייחוד בין שוכן לשכינה — שהאור העליון יתלבש בכלי המתוקן.
🩷 2. *שם הוי״ה ושם אדנ״י — החותם והנחתם*
א. *שם הוי״ה — השורש של כל השמות*
• כל השמות הקדושים הם גילויים שונים של הנהגת הבורא.
• שם הוי״ה הוא המקור של כולם, משום שהוא כולל את סדר בניית הכלי.
• הוא מרמז על ד׳ בחינות של השתלשלות האור והיווצרות הרצון לקבל.
• לכן הוא נקרא החותם העליון.
ב. *ארבע אותיות שם הוי״ה*
• י׳ — נקודת החכמה, תחילת גילוי האור.
• ה׳ ראשונה — בחינת בינה, התפשטות והבנת האור.
• ו׳ — זעיר אנפין (ז״א), שש הספירות חג״ת נה״י.
• ה׳ אחרונה — מלכות, הכלי המקבל את האור.
ג. *שם אדנ״י — הנחתם*
• שם אדנ״י הוא הופעת האור בתוך המציאות התחתונה.
• הוא בחינת המלכות והכלי.
• הוא נקרא נחתם משום שהוא העתק של הצורה העליונה בתוך מדרגה תחתונה.
• ההבדל בין החותם לנחתם אינו בצורת האור אלא באיכות הכלי המקבל.
🩷 3. *מדוע אומרים אדנ״י ולא הוי״ה בדיבור*
א.* שם הוי״ה שייך למחשבה*
• שם הוי״ה הוא מדרגת המחשבה העליונה.
• המחשבה שייכת לעולם האצילות, מקום שאין בו אחיזה לחיסרון.
• גילוי ישיר של אור זה ללא כלי מתוקן אינו אפשרי.
ב. *שם אדנ״י שייך לדיבור*
• הדיבור הוא יציאה מן הפנים אל החוץ.
• הוא שייך למלכות, ולכן יש בו צמצום וגילוי.
• לכן אנו אומרים בפה שם אדנ״י.
ג. *החיבור בתפילה*
• בפה אומרים אדנ״י.
• במחשבה מכוונים לשם הוי״ה.
• כך האדם מחבר את העליון עם התחתון, את האור עם הכלי.
🩷 4. *הארת כלים — יסוד העבודה בעולם הזה*
א. מהי הארת כלים
• הארת כלים היא הארה משם הוי״ה שמאפשרת לבנות את הכלי.
• היא אינה עדיין קבלת האור עצמו.
• היא הכנה ליכולת לקבל אור בעתיד.
ב. *מדוע אנו זקוקים להארת כלים*
• קבלת אור אמיתית דורשת מסך וכוונה על מנת להשפיע.
• בעולם הזה עדיין אין לרוב בני האדם מסכים שלמים.
• לכן הקב״ה נותן הארה שמאפשרת את בניית הכלים.
ג. *המצוות כהכנת הכלי*
• כל מצווה שאדם מקיים בונה חומר רוחני.
• גם כאשר עדיין אין כוונה שלמה, המעשה אינו הולך לאיבוד.
• המצוות יוצרות את הבסיס שעליו יוכל להתלבש האור.
🩷 5. *אדם הראשון — משל לבניית הכלי וקבלת האור*
א. *עפר מן האדמה*
• "וייצר ה׳ אלוקים את האדם עפר מן האדמה".
• תחילה נוצר החומר, כלומר הכלי.
• זה דומה להארת כלים — הכנת מקום לקבלת האור.
ב. *נשמת חיים*
• "ויפח באפיו נשמת חיים".
• לאחר שיש כלי, מגיע האור.
• זה דומה לקבלת מדרגת נפש, רוח ונשמה לפי תיקון הכלים.
ג. *סדר העבודה*
• קודם מעשה.
• אחר כך תיקון הכוונה.
• לאחר מכן גילוי האורות.
🩷 6. *מסכים — התנאי לגילוי האור*
א. *תפקיד המסך*
• המסך מאפשר לקבל אור שלא יהיה לעצמו אלא על מנת להשפיע.
• ללא מסך האור הגדול גורם לשבירה.
ב. *ציצית ותפילין*
• ציצית מרמזת על הכנה ותיקון אור חוזר.
• תפילין מרמזות על גילוי מוחין.
• אלו בחינות של מסכים מתוקנים.
ג. *פעולת הצדיקים*
• כאשר יש מסכים, הספירות התחתונות כפופות תחת שם הוי״ה.
• אז המלכות יכולה לקבל הארה בצורה מתוקנת.
🩷 7. "*אדנ״י שפתי תפתח" — פתיחת תפילת העמידה*
א. *מדוע מתחילים בשם אדנ״י*
• האדם מתחיל מהכלי ולא מהאור.
• הוא מבקש תיקון של המלכות, מקום הדיבור.
• רק לאחר הכנת הכלי אפשר לקבל את האור.
ב. *סוד השפתיים*
• השפה העליונה כנגד נצח — קו ימין וחסדים.
• השפה התחתונה כנגד הוד — קו שמאל וגילוי חכמה.
• הלשון כנגד יסוד — הקו האמצעי המחבר ביניהם.
ג. *משמעות הפתיחה*
• "פתח" בקבלה מרמז על גילוי החכמה.
• פתיחת השפתיים מאפשרת גילוי מתוקן של האור.
🩷 8. *מבנה תפילת העמידה — שלושה חלקים*
א. *שלוש ברכות ראשונות — כתיבה*
• כנגד האבות: אברהם, יצחק ויעקב.
• כנגד חסד, גבורה ותפארת.
• חג״ת עולים ונעשים חב״ד.
• זהו שלב יצירת הצורה הרוחנית.
ב. *שתים עשרה ברכות אמצעיות*
• כנגד בירור החסרונות.
• זהו מקום העלאת מ״ן.
• כאן האדם מביא את הרצונות שצריכים תיקון.
ג. *שלוש ברכות אחרונות — חתימה*
• רצה, מודים, שים שלום.
• כאן השפע יורד ומתלבש בכלי.
• החתימה היא הכנסת האור לתוך המציאות.
🩷 9. *שים שלום — הכלי המחזיק ברכה*
א. *מדוע שלום הוא חתימה*
• השלום הוא הקו האמצעי.
• הוא מחבר בין ימין ושמאל.
• הוא מאפשר לאור להתקיים בכלי.
ב. *טבעת המלך*
• המלכות נקראת טבעת המלך.
• בפנימיותה היא עיגול — חפץ חסד.
• בחיצוניותה היא ריבוע — מבנה של ראש וגוף.
ג.* אמת ושלום*
• תפארת היא אמת.
• המלכות מקבלת דרך השלום.
• לכן אמת ושלום קשורים זה לזה.
🩷 10. *חותם ונחתם — הדרך לגמר התיקון*
א. *המשל של החותם*
• צורת האריה נשארת אותה צורה.
• אך החומר משתנה: זהב, כסף, נחושת וברזל.
• כך הצורה העליונה נשמרת אך איכות הכלי משתנה.
ב. *מצב העולם כיום*
• שם הוי״ה הוא החותם העליון.
• שם אדנ״י הוא הנחתם התחתון.
• עדיין יש פער בין האור לבין הכלי.
ג.* גמר התיקון*
• הכלים יהיו מתוקנים ושווים בצורתם לעליון.
• לא יהיה עוד צורך בהסתר של שם אדנ״י.
• יתגלה שם הוי״ה גם בתחתונים.
*🩷 11. הקשר לראש השנה ויום הכיפורים*
א. *כתיבה*
• שלוש הברכות הראשונות הן שורש הכתיבה.
• יצירת הצורה הרוחנית.
ב. *חתימה*
• שלוש הברכות האחרונות הן שורש החתימה.
• הכנסת האור בתוך הכלי.
ג. *עשרת ימי תשובה*
• הם תהליך של תיקון הכלים.
• תפילת העמידה היא המקום שבו מתרחש החיבור בין הכתיבה לחתימה.
🩷 12. ס*יכום כללי*
• שם הוי״ה הוא האור, השוכן והחותם העליון.
• שם אדנ״י הוא הכלי, השכינה והנחתם.
• הארת כלים מאפשרת לנו להכין את הכלים גם לפני שיש לנו מסכים שלמים.
• המצוות בונות את הכלי.
• התפילה מעלה את הכלים ומביאה לייחוד.
• הייחוד בין שוכן ושכינה הוא מטרת כל העבודה.
• בגמר התיקון תתגלה השוואת צורה מלאה בין העליון והתחתון.
🩷 13. *מדוע הספירות התחתונות נקראות "קליפות חיצוניות" ביחס לעליונות
א. אין הכוונה לטומאה ממש*
• כאשר תיקוני הזוהר אומר שהספירות התחתונות הן בבחינת קליפות ביחס לספירות העליונות, אין הכוונה ששם אדנ״י הוא חלילה דבר שלילי.
• שם אדנ״י הוא שם קדוש שאנו משתמשים בו בכל הברכות.
• הכוונה היא ליחס בין מדרגות: ביחס לשלמות של שם הוי״ה, המלכות עדיין נחשבת מקום שבו יכול להיות הסתר.
ב. *ההבדל בין אצילות לעולם הזה*
• שם הוי״ה במוחין דגדלות שייך למדרגת שלמות.
• שם אדנ״י מתפשט עד העולם הזה, שהוא מקום שבו קיימת מציאות של הסתר וקליפות.
• לכן הוא נקרא מקום חיצוני ביחס לאור העליון.
*🩷 14. עשר האותיות של שם הוי״ה במילוי אלפין (מ״ה)
א. מה משמעות המילוי*
• שם הוי״ה במילוי אלפין הוא:
יוד־הא־ואו־הא.
• בגימטרייה הוא מ״ה (45).
• הוא קשור למדרגת זעיר אנפין (ז״א) במוחין דגדלות.
ב.* עשר האותיות כנגד עשר הספירות*
• עשר האותיות של השם מתלבשות בעשר הספירות של המלכות.
• כלומר כל בחינה עליונה משפיעה בחינה כנגדית בתחתונים.
• לכן יש קשר בין שם הוי״ה לבין שם אדנ״י.
🩷 15. *סוד החותם והנחתם במדרגות הרוחניות*
א. *מעבר בין מדרגות*
• כל מדרגה תחתונה מקבלת את צורת העליונה ממנה.
• ההבדל אינו בצורה אלא בחומר — בעובי הרצון ובמידת הזיכוך.
ב. *תפקיד התיקון*
• מטרת העבודה היא לזכך את החומר של הנחתם.
• כאשר החומר משתווה לצורת החותם, מתגלה האור בשלמות.
🩷 16. *הקשר בין מצוות לבין פיקודים*
א. *מצווה בעולם הזה*
• בעולם שלנו המצוות שאנו מקיימים הן בעיקר בניית הכלים.
• הן מכינות את האדם לקבלת האור.
ב. *פיקודים במדרגות גבוהות*
• אצל בעלי מדרגה המצוות כבר הופכות לבחינת פיקודים.
• כלומר האור עצמו מתקבל בתוך הכלי המתוקן.
ג. *החסד של הבורא*
• למרות שאין לנו עדיין מסכים שלמים, הקב״ה מאפשר לנו לקבל הארה דרך המעשה.
🩷 17. מ*דוע תפילת העמידה מתחילה דווקא בשם אדנ״י*
א. *העבודה מתחילה מלמטה*
• האדם נמצא במדרגת המלכות.
• לכן הוא מתחיל מהכלי ולא מהאור.
ב. *הכנת המלכות*
• "אדנ״י שפתי תפתח" היא בקשה לפתיחת כלי הדיבור.
• רק לאחר שהכלי נפתח ניתן להמשיך את אור הוי״ה.
ג. *לאחר התיקון*
• כאשר יש ייחוד בין הוי״ה ואדנ״י, אפשר לבקש בקשות פרטיות.
• הבקשה כבר מגיעה מתוך כלי מתוקן.
🩷 18. *סוד "אין הבדל בין שכינתא ושוכן"*
א. *לפני התיקון*
• יש פער בין האור לבין הכלי.
• השוכן נסתר בתוך השכינה.
ב. *לאחר התיקון*
• הכלי נעשה שווה בצורתו לאור.
• אין עוד הפרדה בין המשפיע למקבל.
ג. *משמעות הייחוד*
• הייחוד אינו שינוי באור העליון.
• השינוי הוא בתיקון הכלי שמסוגל לקבל את האור.
🩷 19. *הקשר בין ציצית ותפילין לייחוד הוי״ה אדנ״י*
א. *ציצית*
• מרמזת על הכנה ועל אור חוזר.
• בחינת כניסה לחופה — הכנת האדם לקראת קבלת האור.
ב. *תפילין*
• מרמזות על מוחין וגילוי מדרגה גבוהה יותר.
• הן כנגד תיקון המוחין.
ג. *פעולת שתיהן*
• כאשר יש תיקון של מסכים, המלכות יכולה להתייחד עם זעיר אנפין (ז״א).
🩷 20. *למה דווקא שלום הוא סוף התפילה*
א. *שלום הוא שלמות*
• לאחר שהאדם עבר את כל התהליך — שבח, בקשה וקבלת שפע — צריך כלי שיחזיק את האור.
ב. *שלום הוא קו אמצעי*
• הוא מאזן בין חסד לגבורה.
• הוא מאפשר לאור להתקיים בקביעות.
ג. *לכן נאמר*
• "המברך את עמו ישראל בשלום".
• השלום הוא כלי הקיבול לברכה.
:
שם הוי״ה במילוי אלפין → שם אדנ״י → הארת כלים → מסכים → שוכן ושכינה → תפילת העמידה → כתיבה וחתימה → גמר התיקון.
מה ההבדל בין שם הוויה לשם אדני וכיצד הם משתלבים בתפילה?
Thoughts
שם הוויה מייצג את עשר הספירות העליונות של זעיר אנפין במצב של מוחין דגדלות. שם זה נחשב למקור של כל השמות האחרים, כיוון שהוא מרמז על ארבע הבחינות של בניין הכלי ויציאתו של היש מאין. הוא מייצג את מדרגת המחשבה העליונה – שלמות שכולה טוב ושאין בה כל חיסרון או אחיזה לקליפות (בדומה לעולם האצילות). מבחינת היחס שבין המדרגות, שם הוויה הוא ה"חותם". בעולם הזה, חל איסור לבטא את שם הוויה ישירות בדיבור, כיוון שגילוי של אור עליון זה ללא מסכים מתאימים עלול לגרום לשבירה.
לעומת זאת, שם אדנ-י מייצג את ספירת המלכות ואת התחתונים. שם זה קשור לעולם הזה – עולם של הסתר שבו הספירות התחתונות נחשבות כ"חיצוניות" או כ"קליפות" יחסית לספירות העליונות של שם הוויה. שם אדנ-י הוא ה"נחתם", והוא מייצג את "הערת הכלים" (הארה מוחלשת משם הוויה המאפשרת את קיום המצוות והכלים בעולם הזה). זהו השם שאותו אנו מורשים ומסוגלים לבטא בפועל בדיבור ובברכות.
השילוב והאינטגרציה בין שני השמות בתפילה מתבצעים במספר דרכים:
ייחוד מחשבה ודיבור בברכות: כאשר אדם מברך, ההלכה מורה שעליו לומר במו פיו את שם אדנ-י, אך לחשוב במחשבתו על שם הוויה. על ידי כך, מחברים בין המדרגה העליונה והשלמה של המחשבה (הוויה) לבין גילויה בתחתונים ובמקום החיסרון באמצעות הדיבור (אדנ-י).
ייחוד הוויה ואדנ-י בתפילה: על ידי עבודה של צדיקים ומסכים (המיוצגים למשל על ידי מצוות ציצית ותפילין), נכפפות הספירות התחתונות תחת שם הוויה. במצב זה, המלך (זעיר אנפין, המיוצג על ידי שם הוויה) נכנס להיכלו (המלכות, המיוצגת על ידי שם אדנ-י), ונוצר הייחוד הגדול המשלב את שני השמות יחד (י-ה-ו-ה באדנ-י). ייחוד זה מחבר בין ה-י' העליונה של חכמה ל-י' התחתונה של המלכות ומאפשר זרימת אור חוזר.
פתיחת תפילת העמידה ("אדנ-י שפתיי תפתח"): אנו פותחים את תפילת העמידה בפנייה לשם אדנ-י. הפנייה לשם זה מייצגת את עבודת המסכים המתחילה מלמטה (מהתחתון) ומכשירה אותנו לקראת קבלת הארת שם הוויה. השפתיים עצמן מרמזות על המדרגות הנמוכות – השפה העליונה כנגד נצח (חסדים קבועים) והשפה התחתונה העולה ויורדת כנגד הוד (גילוי חכמה), כאשר הלשון מחברת ביניהן כקו האמצעי (יסוד). פתיחת השפתיים מאפשרת את גילוי החכמה והכניסה למצב של "עמידה" (גדלות).
הגילוי לעתיד לבוא: בגמר התיקון, כאשר החומר התחתון של הנחתם ישתווה לצורת ההשפעה של החותם העליון (השוואת הצורה), כבר לא יהיה צורך בשם אדנ-י המייצג הסתר, והשגתו וביטויו של האדם בעולם יהיו ישירות של שם הוויה.
✍️ המקורות גם מפרטים על החלוקה של תפילת העמידה לשלבים של "כתיבה" (שלוש הברכות הראשונות) ו"חתימה" (שלוש הברכות האחרונות). אם תרצה, נוכל להעמיק במשמעות של מושגים אלו וכיצד הם מתקשרים לעשרת ימי תשובה, ראש השנה ויום הכיפורים.
שאלות
מה ההבדל בין "שוכן" ל"שכינה", וכיצד הם מתייחדים בתפילה? המקור מסביר ש**"שוכן"** מייצג את זעיר אנפין (התורה שבכתב), שהיא מדרגה שכולה בבחינת חסדים. לעומת זאת, "שכינה" מייצגת את ה-ה' התחתונה של המלכות – מקום הגילוי של כל האורות, שמתאפשר רק על ידי עבודה של מסכים מצד הצדיקים. כאשר מקיימים את המצוות המעשיות והתפילה עם מסכים מתוקנים, המלך (השוכן) נכנס להיכלו (השכינה) ונוצר ייחוד שלם ביניהם.
מדוע שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה נחשבות ל"כתיבה", ושלוש האחרונות ל"חתימה"? הזוהר מחלק את תפילת העמידה לשלבים רוחניים, שבהם שלוש הברכות הראשונות (ברכות השבח של האבות) פועלות כ**"כתיבה", ושלוש האחרונות (רצה, מודים ושים שלום) פועלות כ"חתימה"**. שלבים אלו מהווים את השורש הרוחני לראש השנה (שבו נכתבים) וליום הכיפורים (שבו נחתמים). מתוך כך אפשר להעמיק גם במשמעות של "השלום" בסוף התפילה ככלי המחזיק את הברכה וכ"חותם האמת".
מהו הסוד הרוחני של ה"שפתיים" וה"לשון" בפתיחת התפילה? בפתיחת תפילת העמידה אנו מבקשים "אדנ-י שפתיי תפתח" כדי להכשיר את עצמנו לקבלת הארת שם הוויה. השפתיים והלשון מייצגות מדרגות רוחניות: השפה העליונה היא כנגד ספירת נצח (חסדים קבועים), השפה התחתונה שזזה ועולה היא כנגד הוד (גילוי חכמה המשתנה והנע), והלשון מחברת ביניהן כקו האמצעי המייצג את ספירת יסוד.
מהי "הערת כלים", ומדוע כל המצוות שאנו מקיימים בעולם הזה הן בבחינה זו? המקור מסביר ששם הוויה הוא השורש לכל השמות מפני שהוא מרמז על ארבע בחינות בניין הכלי. בעולם הזה, שבו אין לנו עדיין מסכים של השפעה אמיתית, קיום המצוות מעניק לנו רק "הערת כלים" משם הוויה (הארת הכנה המכונה שם אדנ-י). הערה זו מאפשרת את בניין חומר הגלם הבסיסי של הנשמה, בדומה לשלב הראשון של יצירת אדם הראשון מעפר, לפני שקיבל את האורות הגדולים של נשמת החיים.
מהי "טבעת המלך" וכיצד היא קשורה לברכת השלום? ברכת "שים שלום" מייצגת את קבלת ההטבה בתוך המלכות המכונה "טבעת המלך". הטבעת משלבת בתוכה סוד של עיגול (בחינת "חפץ חסד" פנימית) וריבוע (בחינת ראש וגוף חיצונית המבטאת קומה שלמה).
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה