סיכום שיעור מס' 11 –– ביאור י"ג מידות הרחמים כנגד י'ג תיקוני דיקנא – מדוע מתיקון 'אל' כולם נמשכים מהלחי התחתון 3.9.26
🌿 הקדמה – מהו המהלך שאנו עומדים ללמוד?
השיעור עוסק בביאור י"ג מידות הרחמים, שהן כנגד י"ג תיקוני דיקנא, ובמיוחד בשאלה מדוע תיקוני הדיקנא קשורים דווקא ללחי התחתון, ומה תפקידם במהלך הרוחני של תיקון הדין והמשכת הרחמים.
כדי להבין זאת, הרב חוזר תחילה אל כל סדר השתלשלות העולמות: בתחילה יש שלמות מוחלטת – מחשבת הבריאה ורצונו של הבורא להיטיב, ומשם מתחילה ירידה הדרגתית מן השלמות אל החיסרון. במהלך הירידה מתרחשת גם שבירת הכלים, ובעקבותיה מתפזרים הכלים שבהם היה יכול להתגלות אור גדול יותר.
כאשר מגיעים לעולם האצילות, מתברר שעיקר מציאותו מצד עצמו הוא בחינת נפש – מדרגה בסיסית וזכה של השפעה. אולם מטרת עולם האצילות אינה רק להישאר במצב הבסיסי הזה, אלא גם לתקן את הכלים השבורים, כדי שיוכלו לחזור ולקבל מדרגות גבוהות יותר. התוספת הזאת של המוחין והגדלות אינה מגיעה מעצמה, אלא נמשכת באמצעות י"ג תיקוני דיקנא – י"ג מידות הרחמים.
מכאן הרב עובר להסביר היכן נמצאת בפועל נקודת החיסרון והתנועה: הלחי העליון מבטא את מקום השלמות והיציבות, ואילו הלחי התחתון מבטא את מקום החיסרון, העליות והירידות והתנועה. לכן דווקא שם מתלבשים תיקוני הדיקנא, הבאים לתקן את הדין ולהפוך אותו בהדרגה לכלי לרחמים.
המהלך הזה מקביל גם לעבודת האדם, ובעיקר למהלך של ראש השנה ועשרת ימי תשובה: מתחילים בגילוי הדין והחיסרון, ממשיכים בתיקון ובמיתוק, ומתוך כך מגיעים לגדלות, מוחין, ברכה והטבה.
בסיום השיעור נפתח היסוד שעליו יתבסס המשך הלימוד: כל אחת מי"ג המידות צריכה לעבור שני שלבים – גילוי החיסרון ולאחריו מילויו. זהו בחינת "ערב ובוקר" – תחילה מתגלה החיסרון, ורק לאחר מכן ניתן להמשיך את המילוי וההטבה.
כלומר, מטרת כל המהלך היא להבין כיצד דבר שמתחיל כדין וחיסרון יכול, באמצעות התיקון הנכון, להפוך בעצמו לכלי שעל ידו נמשכים רחמים, מוחין וברכה.
🌿 הקדמה – מה תפקידן של י"ג מידות הרחמים?
השיעור ממשיך את הביאור של י"ג מידות הרחמים, מתוך תשובה קנ"ב, העוסקת בתכונות של י"ג מידות הרחמים.
היסוד הראשון שהרב מבאר הוא:
כל תוספת מוחין היוצאת בעולם האצילות אינה יוצאת אלא באמצעות י"ג תיקוני דיקנא.
כלומר, צריך להבחין בין העיקר לבין התוספת.
העיקר – המציאות הבסיסית של עולם האצילות.
התוספת – הגדלות, הברכה, השפע והמוחין הנוספים שנמשכים על גבי אותו בסיס.
לכן השאלה המרכזית היא: מהו העיקר של עולם האצילות, ומאיפה מגיעה התוספת?
1. 🌊 השתלשלות העולמות – משלמות לחיסרון
הרב מתחיל מהתמונה הכללית של מעשה בראשית.
ההשתלשלות מלמעלה למטה היא תהליך שבו השלמות הולכת ופוחתת:
מחשבת הבריאה → שלמות → ירידה הדרגתית → חיסרון → גילוי העולם הזה.
שורש הכול הוא מחשבת הבריאה – רצונו של הבורא להיטיב.
ככל שהאור משתלשל מלמעלה למטה, הוא מגיע לכלים ורצונות יותר ויותר מצומצמים.
לכן המדרגות מסודרות בירידה:
בחינה ד' – מלכות – הרצון הגדול ביותר.
בחינה ג' – חכמה.
בחינה ב' – בינה.
בחינה א' – תפארת/זעיר אנפין.
והרב מזכיר כאן את דברי חז"ל:
"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" –
אין הכוונה ליצר הרע במובן הפשוט, אלא למדרגות רוחניות: ככל שהמדרגה גבוהה יותר, יש בה רצון גדול יותר.
2. ⚡ השבירה – נקודת המעבר
בבחינה א' מתרחש מהלך מיוחד:
הבינה, שהיא תכונת ההשפעה, נכללת עם הרצון הגדול של בחינה ד'.
כתוצאה מכך נוצרת מציאות שבה יש רצון גדול לקבל, אך אין עדיין מסך מתאים עליו.
כל עוד הכוונה היא להשפיע – הכלי יכול להחזיק.
אבל כאשר מתעורר הרצון לקבל לעצמו – הכלים נשברים.
מכאן מתחיל עניין שבירת הכלים, שהוא השורש של חטא אדם הראשון ושל החטאים שבאים אחר כך.
וזו ירידה מסוג אחר:
עד כאן הירידה הייתה השתלשלות רגילה של מדרגה אחר מדרגה.
כאן כבר יש שבירה והתפזרות של הכלים.
3. ✨ עולם האצילות – מהו "העיקר"?
לאחר שבירת הכלים מגיע עולם האצילות.
העיקר של עולם האצילות הוא עוביות דשורש – הרצון הזך ביותר, שאין בו רצון לקבל אלא תכונת השפעה.
לכן הבסיס של עולם האצילות הוא:
נפש בלבד.
כלומר, עולם האצילות מצד עצמו אינו מתחיל עם כל הגדלות.
הוא מתחיל מהמצב הבסיסי והזך ביותר.
וזהו העיקר של עולם האצילות.
הרב מדגיש שהדבר מתאים גם למציאות העולם שלנו: העולם מתקיים על ידי מעשים. אין צורך שבכל מעשה תהיה כבר כוונה שלמה; עצם קיום המעשה מאפשר את קיום המציאות.
4. 🌟 אז מאיפה מגיעה ה"תוספת"?
כאן מגיע החידוש המרכזי של השיעור.
עולם האצילות לא רק צריך להתקיים בעצמו.
הוא בא גם לתקן את הכלים שנשברו.
הכלים שנשברו הם אותם כלים שבהם היה גילוי של מדרגות גבוהות יותר.
לאחר שהכלים הללו מתוקנים, אפשר להשתמש בהם מחדש.
ואז ניתן לקבל לא רק:
נפש
אלא גם:
רוח → נשמה → חיה,
בהתאם למדרגה שאפשר לתקן.
וזו בדיוק משמעות התוספת.
לכן:
העיקר של אצילות = נפש.
התוספת = הגדלות הנמשכת לאחר תיקון הכלים השבורים.
והאמצעי להמשכת התוספת הוא:
י"ג תיקוני דיקנא – י"ג מידות הרחמים.
5. 🕊️ הקשר לראש השנה
הרב מחבר את כל המהלך לעבודת ראש השנה.
בראש השנה אנחנו חוזרים כביכול אל נקודת ההתחלה – בחינת הנפש.
יש כאן דין, צמצום, מצב שבו הכול עדיין נמצא בכוח.
ואז באמצעות:
תקיעות השופר
י"ג מידות הרחמים
עשרת ימי תשובה
תיקון הכלים
אנחנו מעלים מחדש את הכלים שנשברו.
כלומר, התשובה אינה רק "לבקש סליחה".
במובן הקבלי שמתבאר כאן, תשובה היא השבת הכלים למדרגתם ותיקונם, כדי שיוכלו לקבל שוב את הגדלות.
ואז מגיעה התוספת של הברכה וההטבה.
6. 🔟 עשרת ימי תשובה – תיקון כל עשר הספירות
כאשר מתקנים את הגדלות, התיקון צריך להיות בכל עשר הספירות.
עשרת ימי תשובה מובילים עד יום הכיפורים.
יום הכיפורים מבטא מצב של השפעה מוחלטת, ללא רצון לקבל לעצמו.
לכן חמשת העינויים מבטאים מצב שבו האדם אינו עסוק בקבלה הגשמית.
זהו תיקון השלמות של עשר הספירות.
לאחר מכן מגיעים לסוכות.
בסוכות כבר מתחילה הקבלה של ההטבה באופן ממוזג.
לכן יש:
שבעה ימי סוכות
והרב מדגיש שגם עצם המספר שבע מבטא כאן מיעוט ביחס לשלמות של עשר.
7. ⚖️ הדין שממנו מתחילים לתקן
כדי להבין את י"ג המידות, הרב חוזר לשורש הדין.
התיקון הראשון קשור לצמצום א', ולדין שנשאר בבחינת:
בוצינא דקרדינותא
גבורה דעתיק
מוחא דסתימאה
בכל המקומות הללו יש בחינה של דין וחיסרון.
אבל עדיין מדובר במדרגות שבראש.
וברמת הראש, הדין אינו מתגלה עדיין בצורה ממשית, מפני שהראש הוא מקום של שלמות והשפעה.
8. 🧠 ראש = התלבשות ועוביות
הרב מסביר שכל דבר מתחלק לשני צדדים:
התלבשות
כנגד תכונת ההשפעה.
עוביות
כנגד הרצון והחיסרון.
גם בתוך הראש עצמו יש חלוקה.
גלגלתא – כתר – זכות והשפעה.
מוחא דסתימאה – עוביות וחיסרון.
אולם עדיין הכול נמצא בגדר של ראש.
לכן החיסרון אינו מתגלה שם בצורה ממשית.
כדי שהחיסרון יתגלה בפועל צריך להגיע למקום שבו יש תנועה.
9. 👤 הלחי העליון והלחי התחתון
כאן מגיע אחד החלקים המרכזיים בשיעור.
הרב משתמש במבנה הפנים כמשל למבנה הרוחני.
הלחי העליון
מייצג את מקום השלמות.
הוא יציב.
אין בו תנועה.
הרב מסביר:
חיסרון הוא שגורם לתנועה.
כאשר לאדם חסר משהו – הוא זז כדי להשיג אותו.
אם אדם רוצה לאכול – הוא קם ולוקח אוכל.
אם הוא רוצה לשתות – הוא עושה פעולה.
אבל כאשר אין חיסרון – אין צורך בתנועה.
לכן הלחי העליון, שהוא מקום השלמות, נשאר יציב.
10. 🔄 הלחי התחתון – מקום החיסרון והתנועה
הלחי התחתון הוא המקום שבו יש עליות וירידות.
הוא יכול לנוע:
⬆️ לעלות
⬇️ לרדת
ומכאן נובעות הפעולות של האדם:
דיבור
אכילה
עשייה
תנועה
לכן הלחי התחתון הוא המקום שבו מתגלה החיסרון.
וזהו החידוש החשוב:
כל י"ג תיקוני דיקנא מתלבשים בלחי התחתון.
מפני שהם באים לתקן את המקום שבו יש חיסרון ותנועה.
11. 👂 פתח האוזניים – שורש התנועה
נקודת ההתחלה של הלחי התחתון היא באזור פתח האוזניים.
שם נמצא החיבור בין הלחי העליון ללחי התחתון.
הלחי העליון עצמו נשאר קבוע.
הלחי התחתון יכול לעלות ולרדת.
לכן מקום החיבור הזה הוא שורש התנועה.
והתיקון הראשון של י"ג תיקוני דיקנא מתחיל שם.
12. 🧵 גידים, בשר ועור
הרב מסביר שהחיבור בין הלחי העליון לתחתון אינו נעשה באמצעות עצם.
עצם היא דבר קבוע.
אילו היה כאן חיבור של עצמות – לא הייתה אפשרות לתנועה.
החיבור נעשה באמצעות:
גידים – בינה
בשר – זעיר אנפין
עור – מלכות
שלושתם מאפשרים את התנועה ואת החיבור.
לכן:
אח"פ – בינה, זעיר אנפין ומלכות – הם הצד שיצא החוצה ומסוגל לנוע.
בקטנות – הם יורדים.
בגדלות – הם עולים.
13. 😴 משל האדם הישן
הרב מביא דוגמה פשוטה מאוד:
כאשר אדם ישן – הוא כמעט אינו עושה תנועה.
זהו מצב של העדר תוספת.
כאשר האדם קם ואומר:
"מודה אני לפניך"
כבר יש דיבור.
יש תנועה.
יש פעולה.
וזוהי כבר תוספת.
לכן כל התוספת קשורה לתנועת הלחי התחתון.
14. 🔥 התיקון הראשון – "אל"
התיקון הראשון קשור לדין שמקורו בצמצום א'.
זהו דין קשה, שאין אפשרות לבצע בו זיווג באופן ישיר באצילות.
מדוע?
מפני שעולם האצילות הוא מקום של רחמים.
ואילו הדין של צמצום א' הוא דין שאינו יכול להתקבל כפי שהוא.
לכן צריך קודם:
למתק את הדין במידת הרחמים.
וזה תפקידן של י"ג מידות הרחמים.
הן אינן פשוט "מבטלות" את הדין.
אלא הן מתקנות וממתיקות את הדין, עד שאפשר להשתמש בכלים הללו כדי להמשיך מוחין וברכה.
15. 🌈 מה הופך את הדין לרחמים?
הדין מתחיל ממקום של חיסרון.
אבל החיסרון אינו נשאר כפי שהוא.
באמצעות י"ג תיקוני דיקנא הוא עובר תיקון.
כך ניתן להמשיך:
מוחין → גדלות → ברכה → הטבה.
ולכן י"ג המידות הן האמצעי שבאמצעותו הדין הראשוני יכול להפוך להיות כלי להמשכת רחמים.
זהו גם הקשר לעבודת האדם:
האדם בעולם הזה מתקן את י"ג המידות,
ובכך הוא מסייע לתקן את הכלים השבורים,
ועל ידי כך נמשכת תוספת בעולם האצילות.
16. 🍎 ראש השנה – השלב הראשון של התהליך
הרב חוזר שוב לראש השנה.
ראש השנה הוא תחילת התהליך.
הוא קשור למצב של דין.
תקיעת השופר מעוררת את המהלך של י"ג המידות.
בהמשך באים עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, שבהם מתבצע תיקון עמוק יותר.
ואחר כך, בסוכות, מתחילה הופעת ההטבה באופן ממוזג.
כלומר, יש כאן מהלך:
דין → תיקון → מיתוק → גדלות → הטבה וברכה.
17. 🌅 חידוש חשוב לסיום – "העדר" ו"מילוי"
הרב מסיים את השיעור בהכנה להמשך הלימוד.
כל מידה מי"ג המידות אינה מתוקנת בבת אחת.
היא צריכה לעבור שני שלבים:
1️⃣ שלב העדר
גילוי החיסרון.
2️⃣ שלב המילוי
מילוי החיסרון והמשכת ההטבה.
הרב מקשר זאת לפסוק:
"ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".
קודם יש ערב – מצב של חיסרון.
לאחר מכן בוקר – מצב של מילוי.
ורק לאחר שהחיסרון מתגלה אפשר לתקן אותו.
לכן השלב הראשון אינו דבר שלילי בלבד.
הוא הכנת הכלי למילוי.
🌺 סיכום כל השיעור במשפט אחד
י"ג תיקוני דיקנא הם הכוח שמתקן את הכלים השבורים, שהשורש שלהם הוא בדין ובחיסרון, ומעלה אותם מן הלחי התחתון – מקום התנועה והחיסרון – אל מצב של גדלות, שעל ידו נמשכת תוספת מוחין, רחמים, ברכה והטבה בעולם האצילות.
🔑 מפת המהלך
מחשבת הבריאה
⬇️
שלמות
⬇️
השתלשלות העולמות
⬇️
ירידה לחיסרון
⬇️
שבירת הכלים
⬇️
עולם האצילות – העיקר = נפש
⬇️
תיקון הכלים השבורים
⬇️
י"ג תיקוני דיקנא / י"ג מידות הרחמים
⬇️
תנועת הלחי התחתון
⬇️
מיתוק הדין
⬇️
תוספת מוחין וגדלות
⬇️
ברכה והטבה
ובהמשך השיעורים: הרב עתיד לפרט מידה אחר מידה, ולראות כיצד כל אחת מי"ג המידות עוברת את שני השלבים – העדר וחיסרון → מילוי והטבה.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה