סיכום🌸 סיכום שיעור 10 – ביאור יג מידות הרחמים שתפקידם לתקן את הכלים -תכונות הנפשיות- שנשברו ונפלו לעוה'ז 2.9.26
תיקון הכלים והתכונות שנשברו ונפלו לעולם הזה
🌿 הקדמה – מהו המהלך של י"ג מידות הרחמים?
הרב ממשיך בביאור י"ג מידות הרחמים, שאותן אנו מזכירים במיוחד בעשרת ימי תשובה, אבל כבר בחודש אלול אנו מתחילים לעסוק בהן. השאלה המרכזית היא: מה בעצם באות י"ג מידות הרחמים לתקן?
הרב מסביר שהן באות לתקן את הכלים שנשברו, כלומר את התכונות שהיו צריכות לקבל את השפע האלוקי בצורה נכונה, אך נשברו ונפלו למקום של דינים. לכן כדי להבין את י"ג המידות צריך להבין תחילה את המבנה של ראש וגוף, את עניין השערות, את מקור הדינים ואת הדרך שבה נעשה הבירור והתיקון. 🌸
🔵 הראש והגוף – שתי תכונות בנפש האדם
הרב מתחיל בהבחנה בין שתי תכונות באדם:
🔵 הראש – מסמל תכונה של השפעה ואחדות.
🟫 הגוף – מסמל תכונות של קבלה וכלים גמורים.
הראש מתואר כעגול, ואילו הגוף מתואר כריבוע. אין זו רק צורה גיאומטרית, אלא היא מבטאת שתי צורות שונות של פעולה רוחנית. 🌀
⭕ העיגול – תכונת הראש
העיגול מבטא מצב שבו כל הכוחות פועלים בהשוואה אחת, בנקודה אחת ולמטרה אחת.
כמו שבעיגול כל הרדיוסים שווים ומגיעים אל אותה נקודה מרכזית, כך בראש כל הכוחות פועלים יחד בהרמוניה ומכוונים אל אותה מטרה. הנקודה המרכזית היא המטרה, וכל הכוחות משתווים ביחס אליה. 🎯
לכן הראש הוא בחינת ממטה למעלה, והוא קשור לתכונת ההשפעה. בראש עדיין אין כלים גמורים אלא שורשי כלים. כל עוד הכוחות נכללים יחד באותה הרמוניה – אין בהם גילוי של דינים. 🌟
🟫 הריבוע – תכונת הגוף
הגוף הוא מרובע, ובו כבר קיימים צדדים שונים: ימין, שמאל, מעלה ומטה.
כאן כבר לא כל הכוחות פונים בדיוק לאותו כיוון, אלא לכל תכונה יש מקום משלה. דווקא מפני שיש כאן תכונות נפרדות, כל אחת צריכה לתת מקום לשנייה כדי שכל התכונות יוכלו להתקיים יחד. 🔲
הרב מקשר את המרובע לבחינה ד', שהיא בחינת מלכות, כלומר הכלי השלם והכלים הגמורים. לכן הגוף קשור יותר לתכונות של קבלה, ושם כבר יכולים להתגלות הדינים. 👑
🌱 הסביבה קובעת מה האדם מגלה בעצמו
מכאן הרב עובר לנקודה נפשית מאוד מעשית: עיקר הבחירה של האדם הוא לבחור סביבה נכונה.
כאשר האדם נמצא בתוך סביבה טובה, שבה כולם פועלים בהרמוניה, מתחשבים זה בזה ופועלים למטרה חיובית – הוא נכלל בתכונה של ה"ראש". 🫂
אבל כאשר הוא יוצא מהסביבה הזאת ונמצא לבדו, אז מתגלה מה באמת נטוע בו. אם הוא הפנים את התכונות הטובות של הסביבה, הוא ייקח אותן איתו. אבל אם הוא רק היה נכלל בסביבה מבחוץ, כאשר יצא ממנה יתגלו הדינים והתכונות הפרטיות שלו. 🌱
לכן הרב מדגיש: בחירת סביבה נכונה היא יסוד מרכזי בעבודת האדם.
🧔 השערות – מתי הן דינים ומתי לא?
הרב חוזר מכאן לעניין השערות.
כאשר השערות עדיין נמצאות בבחינת הראש (בתוך הראש) , הן אינן נחשבות לדינים, משום שהן עדיין נכללות בתכונת הראש – בתכונת ההשפעה והאחדות. 🌿
אבל כאשר הן יוצאות מן הראש ויורדות אל הגוף, שם הן כבר מגלות את התכונות הנפרדות והגבולות. ואז מתגלה הדין שבהן.
הרב נותן לכך משל מהאדם עצמו: כאשר אדם נמצא בתוך מקום חיובי, הוא מושפע מהסביבה ומתנהג כחלק ממנה. אבל כשהוא יוצא לבדו, אז מתברר מה באמת נמצא בתוכו. 🔍
👑 גלגלתא ועיניים – תכונת ההשפעה
השערות של הראש קשורות לגלגלתא ועיניים, שהרב מסביר אותן כתכונות של השפעה.
גלגלתא היא בחינת כתר, ועיניים הן בחינת חכמה – ובשתיהן יש עדיין פעולה מצד העליון. העיניים מסוגלות לראות למרחק עצום, אפילו כוכבים, ולכן הן מבטאות בחינה שאינה מוגבלת באותה מידה. 👁️✨
אבל כאשר עוברים לאוזן, חוטם ופה, כבר מתחילים הגבולות.
👂 האוזן – מוגבלת למרחק מסוים.
👃 חוש הריח – מוגבל עוד יותר וצריך קרבה.
👄 הטעם – מוגבל ביותר, מפני שצריך להכניס את הדבר אל הפה כדי לטעום אותו.
כך הרב מבאר שהיציאה מן הראש אל הגוף היא מעבר אל גבולות, צמצום וכלים גמורים.
🌀 אוזן–חוטם–פה – גבולות וצמצום
הרב מקשר את אוזן–חוטם–פה לבינה, תפארת ומלכות, שבהם כבר יש גבולות וצמצום.
הגבולות האלה יורדים אחר כך לתוך שערות הדיקנא, והם נעשים שורש לכל תיקוני הדיקנא.
הרב מזכיר את התהליך של:
בוצינא דקרדינותא → גבורה דעתיק → מוחא סתימאה
כל עוד הבחינות האלה נמצאות בבחינת הראש – הדינים עדיין אינם מתגלים בפועל. אבל כאשר הן יורדות אל הגוף, מתחילה התגלות הדין. 🔽
✨ תיקון "כל" – שורש הצמצום והדין
התיקון הראשון של תיקוני הדיקנא נקרא "כל".
הרב מדגיש שתכונת "כל" קשורה לשורש של צמצום א' והדין, כלומר למצב שבו נעשתה הגבלה על הרצון לקבל.
לכן י"ג תיקוני הדיקנא, שהם י"ג מידות הרחמים, באים בסופו של דבר לתקן את אותו דין. 🌊
כלומר, הרחמים אינם דבר נפרד מן הדין – הם באים לתקן את שורש הדין ולהביא אותו למצב מתוקן.
👑 מלכי אדום – השבירה
הרב מחבר את הדבר לשבירת הכלים, כפי שמוזכר בעניין:
"וימלוך… וימת"
מדובר בשמונה מלכי אדום, שכל אחד מהם כלול מארבע בחינות ומעשר ספירות.
הרב מחשב:
8 מלכים × 4 בחינות × 10 ספירות = 320
וזה עניין ש”כ
ניצוצין.
אותם ניצוצות נפלו ונשברו ונכנסו למקום הדינים. תפקיד השערות הוא להיות חלק מהתהליך שמברר ומתקן את אותם ניצוצות שנפלו. 🔥➡️✨
💧 השערות – צינורות להעברת השפע
הרב מסביר שהשערות הן כמו צינורות.
הן אינן מאפשרות לאור הגדול להגיע בבת אחת ובעוצמה בלתי מוגבלת, אלא מעבירות אותו בצורה מדורגת ומדודה.
הרב משתמש בדימוי של מים היוצאים דרך צינורות קטנים: במקום שיגיע הכול בבת אחת, השפע מגיע טיפה אחר טיפה. 💧💧💧
כך נמנע מצב של שבירה.
זהו גם עניין:
"בצלם אלוקים עשה את האדם"
האדם בנוי באופן שבו השפע יכול להגיע אליו בהדרגה, ולא בצורה שתגרום לו להישבר.
🌊 מ"ן – מה שעולה מלמטה
כאן הרב מגיע לעניין מרכזי מאוד: מ"ן – מים נוקבין.
הרב מסביר שיש שתי בחינות של נוקבא:
👑 בינה
👑 מלכות
והמ"ן הוא העלייה שמגיעה מלמטה ומעוררת את ההשפעה מלמעלה.
הרב מזכיר את דברי חז"ל על כך שאין שתי טיפות שבאות מלמטה בלי שטיפה אחת תרד מלמעלה.
כלומר: ההשפעה מלמעלה אינה יכולה להתקיים ללא הכנה וכלי מלמטה. 💧⬆️⬇️
🌾 מ"ן – רצון + כוונה
הרב מדגיש שמ"ן אינו רק "רצון".
המ"ן כולל:
❤️ רצון – מצד המלכות
🧠 כוונה – מצד הבינה
כלומר, יש כאן רצון לקבל את ההטבה, אבל יחד עם הכוונה הנכונה כיצד לקבל אותה.
רק כאשר יש כלי מלמטה – יכולה להגיע הטבה מלמעלה, בבחינת בני, חיי ומזוני. 🌸
📜 "נעשה ונשמע" – סוד תיקון השבירה
כאן הרב מגיע לאחת הנקודות המרכזיות ביותר בשיעור: "נעשה ונשמע".
הרב מסביר שהסדר המתוקן הוא דווקא:
נעשה → נשמע
ולא:
נשמע → נעשה
כאשר האדם אומר: "קודם אני צריך להבין, ורק אם אני מבין – אני מוכן לעשות", הרי שהעשייה שלו תלויה בשכל וברצון העצמי שלו. 🧠
וזה קשור לשורש השבירה.
🌟 "נעשה" – אמונה לפני הבנה
התיקון הוא שהאדם מסוגל לומר:
אני עושה גם כאשר עדיין אינני מבין.
גם אם הדבר אינו מסתדר לי בשכל, גם אם אינני רואה מה יצא לי מזה, וגם אם אינני רואה את האור – אני עושה מתוך אמונה פשוטה. 🙏
זהו בירור של הכלים שנפלו.
האדם אינו מחכה שההבנה תיתן לו אישור לקיים. הוא מקיים, ומתוך הקיום יכולה לבוא אחר כך ההבנה – "נשמע".
🕯️ "נעשה ונשמע" – מה ששמר על ישראל בגלות
הרב אומר שזו התכונה ששמרה על עם ישראל לאורך כל הגלויות.
גם כאשר לא ראינו את האור הפנימי של המצוות, המשכנו לקיים:
🕯️ שבת
🏠 קדושת הבית
🥘 כשרות
📜 מצוות
✡️ מנהגי ישראל
לא תמיד האדם מבין את הטעם הפנימי של הדברים, אבל הוא ממשיך לקיים.
הרב מקשר זאת לעניין "הציבי לך ציונים" – עצם קיום המצוות גם בזמן של הסתרה הוא ששמר על ישראל. 🌟
💎 מצווה – אור שמתגלה בהדרגה
הרב מוסיף שבכל מצווה יש את שם הוי"ה, ויש בה אור אלוקי.
אבל כאשר האדם מקיים את המצווה רק בבחינת "נעשה", הוא עדיין אינו רואה את האור במלואו.
זה דומה למצב של סימן או "ציון" – אני יודע שהדבר נכון וממשיך לקיים אותו, גם בלי לראות את כל הפנימיות.
אצל הצדיקים, לעומת זאת, המצוות יכולות להתגלות בבחינת פקודים ואורות, כלומר האדם זוכה לראות ולהבין את האור והטעם הפנימי שבמצווה. ✨
🌊 "נעשה ונשמע" – העלאת אח"פ
הרב מקשר את "נעשה" להעלאת הכלים שיצאו החוצה – אח"פ.
היו שתי פעולות של צמצום:
🔹 צמצום אחד בראש, שבו הבינה נחלקת לשתי בחינות.
🔹 צמצום נוסף על האביות, הקשור למוחא סתימאה.
הגלגלתא נשארת בקדושה, משום שגר הוא רצון להשפיע ואין בו קלקול.
אבל האח"פ יצאו החוצה, והם אלה שצריכים תיקון.
כאשר אנו עושים מתוך אמונה, גם בלי להבין, אנו פועלים להעלות את אותם כלים בחזרה. 🔄
🌸 י"ג מידות – תיקון המלכים השבורים
מכאן הרב חוזר ללב השיעור:
י"ג מידות הרחמים הן חלק מהתהליך שמתקן את הדינים שנוצרו בעקבות השבירה.
הדינים אינם נעלמים סתם. הם צריכים לעבור בירור ותיקון.
וזה נעשה באמצעות העלאת המ"ן, כלומר העבודה שמגיעה מלמטה למעלה.
לכן כל אחת מי"ג המידות צריכה לעבור את התהליך הזה של מ"ן ושל "נעשה ונשמע". 🌺
🌊 "מַקּוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם"
הרב מביא את עניין "משברי ים" ומחבר אותו לשבירת הכלים.
יש כאן:
🌊 ים – בחינת החכמה.
💥 שברים – אותם כלים שנשברו.
התיקון הוא להפריד בין השברים לבין הים, כדי שהשפע יוכל להגיע בצורה מתוקנת.
הרב מחבר זאת גם לעניין "מי אלה" – יש כאן בירור והפרדה שמאפשרים לאחר מכן לקבל את ההטבה בצורה נכונה. 🌊✨
🌟 שתי המידות – "מזל נוצר" ו"מזל נקה"
הרב מזכיר את שני המזלות שדרכם נמשכת הברכה:
✨ מזל עליון – נוצר חסד, הקשור לתפארת.
✨ מזל תחתון – מזל נקה, הקשור ליסוד.
שניהם שייכים לקו האמצעי, ומהם נמשכת הברכה לעולם.
הם קשורים להמשכת השפע של:
בני, חיי ומזוני. 🌸
💧 השפע יורד בהדרגה
המים שיוצאים דרך השערות הם משל לשפע שיורד מן הראש אל הגוף.
כמו שבגוף אין שום דבר שמתקיים ללא הראש, כך גם השפע שמגיע לעולם צריך להגיע מן המקור העליון.
אבל הוא אינו מגיע עוד כאור גדול ובלתי מוגבל שעלול לגרום לשבירה, אלא דרך צינורות השערות, בצורה הדרגתית. 💧
🌱 "קודם כל שמירה, אחר כך גילוי"
הרב מחבר זאת לעניין של שלבי ההתפתחות:
🔹 בתחילה – אמונה וקיום.
🔹 לאחר מכן – הבנה.
🔹 ולבסוף – גילוי האורות והטעמים הפנימיים.
זהו מעבר ממצב שבו האדם עושה מפני שהוא מאמין, אל מצב שבו הוא גם זוכה להבין ולהרגיש את האור שבמעשה.
לכן השלמות בקדושה אינה רק חסדים או רק חכמה, אלא שילוב של התכונות. 🌈
🕊️ שתי הוי"ה – קודם שחטא ואחר שחטא
הרב עובר לשלב נוסף ומסביר שלפני י"ג מידות מופיעות שתי שמות הוי"ה.
חז"ל אומרים:
הוי"ה – קודם שחטא
הוי"ה – אחר שחטא
הרב מסביר שיש כאן שני שלבים בתיקון.
תחילה האדם מעלה את החסרונות למעלה. אבל עדיין אין גילוי מלא – עדיין יש בחינת צמצום. 🌑
רק לאחר הפעולה השנייה, כאשר ניתן להמשיך את ההטבה, מגיעים למצב של גילוי.
🔄 מצפ"ץ → הוי"ה
הרב מסביר את המעבר:
מצפ"ץ
מצב של צמצום, הסתרה והכנה.
הוי"ה
מצב של גילוי והמשכת האור.
המעבר הזה הוא בעצם מעבר מקטנות לגדלות. 🌑➡️🌟
כאשר האדם נמצא עדיין בשלב של "נעשה" – הוא פועל באמונה, גם בלי להבין.
כאשר מגיע "נשמע" – יכולה להתגלות ההבנה והאור.
🧔 הפאות – סמל למעבר מהסתרה לגילוי
הרב מסביר מנהג שמופיע אצל חלק מהחסידויות ואצל אנשים מסוימים: לפני התפילה הפאות נמצאות מאחורי האוזן, ובזמן התפילה מעבירים אותן קדימה.
הרב מדגיש שאין מדובר רק בתנועה חיצונית, אלא שמי שלומד את פנימיות התורה יכול לראות בה רמז למהלך רוחני. 🧔✨
מאחורי האוזן – בחינת הסתר וצמצום.
לפני האוזן – בחינת גילוי.
כלומר:
מצפ"ץ → הוי"ה
קטנות → גדלות
הסתרה → גילוי
🙏 התפילה – המשכת גדלות
הרב מסיים בכך שהתפילה היא זמן של המשכת גדלות.
האדם בא לתפילה כדי לברך את הבורא ולהמשיך את השפע.
הרב מקשר את י"ח הברכות למילה חי, שהיא בגימטרייה 18, ומחבר זאת לבחינת החכמה ולגילוי. ✨
לכן התפילה אינה רק בקשה. היא פעולה שבה האדם עובר מהכנה, צמצום ואמונה – אל המשכת שפע וגילוי.
🌺 נקודת הסיכום של השיעור
כל המהלך של השיעור מתחבר לנקודה אחת:
הכלים נשברו מפני שלא היו יכולים לעמוד באור בצורה המתוקנת.
לכן נבנה תהליך של תיקון:
צמצום → שערות → מ"ן → "נעשה" → העלאת אח"פ → "נשמע" → גילוי → המשכת השפע. 🔄✨
וי"ג מידות הרחמים הן חלק מרכזי במערכת הזאת – הן באות לבסם את הדינים, לברר את השברים ולהחזיר את הכלים למקום שבו אפשר לקבל את השפע בצורה מתוקנת.
והיסוד שהרב מדגיש במיוחד הוא:
🌟 "נעשה ונשמע" – קודם אמונה ועשייה, ואחר כך הבנה וגילוי.
לא האדם קובע שהוא יעשה רק לאחר שיבין; הוא עושה מתוך אמונה, ומתוך העשייה והבירור יכול לבוא ה"נשמע" – ההבנה, האור והגילוי. 🌸🙏
תקציר שיעור 10 -ביאור י'ג מידות הרחמים שתפקידם לתקן את הכלים -תכונות הנפשיות- שנשברו ונפלו לעוה'ז 2.9.26
מקור אחד·2 בספט׳ 2026
מקור זה עוסק בביאור הקבלי של י"ג מידות הרחמים ובשימושן ככלי רוחני לתיקון "הכלים השבורים" בנפש האדם ובעולם. הטקסט מבחין בין תכונת הראש, המייצגת אחדות והשפעה טהורה, לבין תכונת הגוף הקשורה לקבלה עצמית ודינים, תוך הסברת תפקיד השערות כצינורות המעבירים שפע בצורה מדורגת. המחבר מדגיש את חשיבות העיקרון של "נעשה ונשמע", המייצג עשייה מתוך אמונה פשוטה גם ללא הבנה שכלית מלאה, כדרך המרכזית לתיקון השברים הרוחניים. בנוסף, מוסברים מושגים כגון העלאת מ"ן ושינוי שמות הקודש ממצב של צמצום והסתר למצב של גילוי וברכה. בסיום, מובא הסבר למנהגים מעשיים המבוססים על תורת הסוד, המסמלים את המעבר מן הדין אל הרחמים ואת המשכת השפע האלוקי דרך התפילה והמצוות.
כיצד צורות הנדסיות כמו עיגול וריבוע מסמלות את נפש האדם?
על פי שיעור זה, הצורות ההנדסיות של העיגול והריבוע מסמלות את שני חלקי מבנה הנפש של האדם – הראש והגוף – המייצגים תכונות והנהגות רוחניות שונות:
העיגול – מסמל את ה"ראש" (תכונת ההשפעה)
פעולה בהרמוניה ובשוויון למען מטרה אחת: העיגול מסמל מצב שבו כל כוחות הנפש של האדם פועלים בהשוואה אחת, בנקודה אחת ולמען מטרה משותפת.
המרכז כמטרה המאחדת: הנקודה האמצעית בעיגול מייצגת את המטרה הרוחנית. כשם שכל הרדיוסים בעיגול שווים באורכם ומקשרים את ההיקף אל המרכז במידה שווה (למעלה, למטה, ימין ושמאל), כך כל הכוחות ב"ראש" משתווים, פועלים בהרמוניה ומכוונים לאותה מטרה חיובית.
שורשי הכלים ותכונת ההשפעה: ה"ראש" העגול מייצג את תכונת ההשפעה (ממטה למעלה), ובו נמצאים רק שורשי הכלים (ולא כלים גמורים). במצב זה כוחות האדם נכללים יחד ומתחשבים זה בזה, ולכן אין בהם דינים.
הריבוע (מרובע) – מסמל את ה"גוף" (תכונות הקבלה והכלים הגמורים)
ריבוי כיוונים ומתן מקום לזולת: הגוף המרובע מתאפיין בכיוונים נפרדים ומובחנים: ימין, שמאל, מעלה ומטה. בריבוע, בניגוד לעיגול, הכוחות אינם פונים כולם באותה דרך אל המטרה, אך כל תכונה וכוח נותנים מקום ומאפשרים לתכונות האחרות לבוא לידי ביטוי.
בחינה ד' והמלכות: ארבעת צדדי הריבוע (ימין, שמאל, מעלה ומטה) מרמזים על "בחינה ד'" בקבלה, שהיא ספירת המלכות המייצגת את ה"כלי השלם" והכלים הגמורים שנועדו לקבלה.
תכונת הקבלה והתגלות הדינים: בעוד שהראש קשור להשפעה, ה"גוף" המרובע קשור בתכונות של קבלה ובכלים גמורים. כאשר האדם יוצא מכלל ההרמוניה המאוחדת של ה"ראש" אל הסביבה הפרטית והאמיתיות שלו ב"גוף", מתגלים הכלים הגמורים שלו והדינים המייחדים אותו.
🌀
הסבר את המעבר בין צמצום לגילוי (כמו המעבר המעשי שמתואר בשיעור בין השמות 'מצפץ' ל'הויה' באמצעות תנועת הפאות) משפיע על כוחות הנפש הללו בזמן התפילה?
כיצד הפאות משפיעות על המעבר מהסתרה לגילוי?
.
הפאות מסמלות את התיווך והמעבר הרוחני בין מצב של הסתרה וצמצום למצב של גילוי ושפע (מקטנות לגדלות), דבר הבא לידי ביטוי מוחשי באמצעות מנהג העברת הפאות לפני התפילה.
השפעת הפאות על מעבר זה מוסברת דרך כמה עקרונות קבליים המובאים בשיעור:
1. המעבר בין השמות: מצפ"ץ להוי"ה
מצפ"ץ (הסתרה וצמצום): שם זה הוא חילוף אותיות בא"ת ב"ש של שם הוי"ה, והוא מכונה "הדבש" המכסה על המתיקות. מצב זה מייצג את צמצום האור, שבו האדם פועל מתוך אמונה פשוטה וקיום מצוות ללא הבנה שכלית עמוקה או גילוי אור השם (בחינת "נעשה" בלבד). שתי הפאות (הימנית והשמאלית) מייצגות את שמות ה"מצפ"ץ" במצב הצמצום שלהן.
הוי"ה (גילוי וגדלות): שם הוי"ה מייצג את גילוי האור והשפע הרוחני, מצב שבו האדם זוכה גם להבין את טעמי המצוות (בחינת "נשמע") ולקבל את השפע האלוקי.
2. מיקום הפאות ביחס לאוזן
מאחורי האוזן (הסתרה): לפני התפילה, המנהג הוא שהפאות נמצאות מאחורי האוזן. האוזן מייצגת את הכלים שיצאו לחוץ ("אוזן-חוטם-פה") שבהם יש גבול, הגבלה וצמצום. מיקום הפאות מאחורי האוזן מסמל את שלב ההכנה, שבו השפע והאור עדיין מוסתרים בתוך הצמצום (בחינת מצפ"ץ).
העברת הפאות קדימה (גילוי): כאשר האדם ניגש להתפלל, הוא מעביר את הפאות קדימה, אל "לפני האוזן". פעולה גשמית זו מסמלת ומעוררת את המעבר הרוחני מחילוף השם המצומצם (מצפ"ץ) לגילוי השם המקורי (הוי"ה הוי"ה). העברת הפאות קדימה מסמלת את המעבר ממצב של "קטנות" למצב של "גדלות".
3. הגילוי בזמן התפילה
התפילה עצמה מוגדרת כהמשכת זמן של גדלות. בזמן התפילה, האדם מבקש לברך את הבורא בחי" (18) ברכות, כאשר המילה "חי" מרמזת על ספירת החוכמה – שהיא גילוי האור והשפע. על ידי העברת הפאות קדימה, האדם מכין ומכוון את כוחות נפשו לעבור ממצב של עבודה מתוך הסתרה וצמצום, אל עמידה מול הבורא בגילוי שפע.
כיצד המעבר בין צמצום לגילוי (כמו המעבר המעשי שמתואר בשיעור בין השמות 'מצפץ' ל'הויה' באמצעות תנועת הפאות) משפיע על כוחות הנפש הללו בזמן התפילה?
מנגנון שערות הזקן (דיקנא) הוא המפתח להשלמת המעבר מהסתרה וצמצום לגילוי האור, ותפקידו המרכזי הוא למנוע שבירה של הכלים (תכונות הנפש של האדם) בעת הגעת השפע הרוחני.
פעולה זו מתבצעת דרך שלושה שלבים עקרוניים המובאים בשיעור:
1. הולכת האור בדרך הדרגתית ("טיפ-טיפין")
סכנת האור המגולה: בראשית המציאות, האור הגדול ("אור אב מגולה") התפשט בבת אחת ללא גבול ומידה. התפשטות ישירה זו גרמה ל"שבירת הכלים" (שבירת מלכי אדום, שייצגו רצון לקבל את השפע כולו לעצמם ללא יכולת להשפיע).
השערה כצינור חלול: כל שערה ושערה משמשת כצינור דק וחלול המושך את מי השפע מ"הים הגדול של החוכמה" (מוחא סתימאה).
מניעת השבר: הצינורות הללו מחלקים ומעבירים את האור הגדול באופן מדוד והדרגתי – "טיפ-טיפין" ולא בבת אחת. הזרמת האור ההדרגתית הזו מאפשרת לנפש האדם לקבל את השפע הרוחני (בני, חיי ומזוני) מבלי שהכלים והתכונות הנפשיות שלו יישברו תחת עוצמתו.
2. תיקון הדינים שבשערות על ידי "נעשה ונשמע"
שורש השערות בכלים שיצאו לחוץ (אח"פ): השערות מייצגות את הכלים הרוחניים שיצאו אל מחוץ למדרגה (כלים המכונים "אח"פ" – אוזן, חוטם, פה), שם יש גבולות, צמצום ודינים.
עליית מ"ן (מים נוקבים): התיקון של הדינים והשברים הללו נעשה כאשר האדם מעלה "מ"ן" (רצון וחיסרון מתוקנים) אל המקור.
תיקון ה"נעשה": כאשר אדם מקיים את עבודתו הרוחנית באמונה פשוטה ועשייה ("נעשה") – גם כאשר הדברים אינם מובנים לשכלו האנושי ואף נוגדים אותו – הוא מעלה את הכלים שיצאו לחוץ (האח"פ והדינים) בחזרה אל מקורם בראש. עשייה זו, שאינה תלויה בהבנה הפרטית אלא באמונה, היא המפתח למיתוק הדינים ולתיקון כל השברים בנפש.
3. מעבר מצמצום לשפע (ממצפ"ץ לשם הוי"ה)
מצפ"ץ (מצב ההסתרה): כל עוד האדם פועל רק מתוך הכנה ואמונה ללא השגת האור, הכלים נמצאים בצמצום המיוצג על ידי שם מצפ"ץ.
שם הוי"ה (מצב הגילוי): לאחר שהאדם העלה את ה"נעשה" וביסס את הכלים, הוא זוכה גם ל**"נשמע"** – הבנת טעמי המצוות וגילוי השפע של שם הוי"ה.
מנגנון הדיקנא (הכולל את י"ג מידות הרחמים) הוא זה המאפשר בפועל את המעבר הרוחני הזה. שערות הדיקנא הופכות את אותם הדינים והמחסומים שהיו בבחינת צמצום, לצינורות הממשיכים רחמים, השפעה וברכה גלויה לתוך גוף האדם.
השאר תגובה
אתה חייב להיות מחובר כדי לפרסם תגובה